Chapter 3

1[I have] to say; If a man sends away his wife, and she goes away from him, and marries another man, may he return to her again? Will not the land become defiled? But you have played the harlot [with] many lovers, yet return to Me, says the Lord.   אלֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֩ וְהָֽלְכָ֨ה מֵאִתּ֜וֹ וְהָֽיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֚וּב אֵלֶ֙יהָ֙ ע֔וֹד הֲל֛וֹא חָנ֥וֹף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשׁ֥וֹב אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה:
to say. I have to say that you are no longer fit for me, for so is the way of one who sends away his wife and she goes away, etc.   לאמר הן ישלח וגו'.  יש לי לומר שאין עוד את ראוי לי כי כן דרך המשלח את אשתו והלכה לה וגו':
But you have played the harlot [with] many lovers. With many lovers. Nevertheless, return to Me.   ואת זנית רעים רבים.  עם אוהבים רבים ואעפ"כ שובי אלי
yet return to me. Heb. ושוב, lit. and to return to me, like עשות, to do, and to return to Me, I long for you.   ושוב אלי.  כמו עשות ולשוב אלי אני עוסק בך:
2Lift up your eyes upon the rivulets and see, where have you not been lain with? By the roads you sat for them like an Arab in the desert, and you defiled the land with your harlotries and with your evil.   בשְׂאִי֩־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א שֻׁכַּ֔בְתְּ (כתיב שֻׁגַּ֔לְתְּ) עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּֽעֲרָבִ֖י בַּמִדְבָּ֑ר וַתַּֽחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ:
rivulets. rivulets of water.   שפים.  יבלי מים:
you were not lain with. Heb. שלגת, an expression of a פילגש a concubine.   לא שוגלת.  ל' פלגש:
you sat for them. to be prepared to greet them.   ישבת להם.  להיות נכונה לקראתם:
like an Arab. A tent dweller, who is always found outside in the deserts, and because of this, he is called ערבי since he dwells in the ערבה, the plain.   כערבי.  יושב אוהלים שהוא תמיד מצוי בחוץ במדברות ועל שם כך הוא קרוי ערבי ששוכן בערבה:
3And the rains were withheld, and there has been no latter rain, and you had a harlot's forehead; you refused to be ashamed.   גוַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֚ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם:
and the latter rain. The rain that falls in Nissan on the ears (מלילות) and the straws (קשים). מלקוש is (tardif in O.F.).   ומלקוש.  כמטר היורד בניסן על המלילות ועל הקשין ומלקוש טרדיו"א בלעז:
4Will you not from this time call me, "My Father, You the Master of my youth."   דהֲל֣וֹא מֵעַ֔תָּה קָרָ֥את (כתיב קָרָ֥אתי) לִ֖י אָבִ֑י אַלּ֥וּף נְעֻרַ֖י אָֽתָּה:
Will you not from now. If only you repent of your evil and call me “My Father.” If you do so, will your Lord bear a grudge forever for what you have sinned? Will He keep it to eternity? He will not keep it.   הלוא מעתה.  הלואי שבת מרעתך וקראת לי אבי ואם תעשי כך הינטור לך אדוניך לעולם את אשר חטאת לו אם ישמור לנצח לא ישמור:
5Will He bear a grudge forever? Will He keep it to eternity? Behold, you have spoken, and you have committed evil things, and you were able.   ההֲיִנְט֣וֹר לְעוֹלָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּ֛רְתְּ (כתיב דִבַּ֛רְתְּי) וַתַּֽעֲשִׂ֥י הָֽרָע֖וֹת וַתּוּכָֽל:
Behold, you have spoken. with your mouth, “We will no longer come to You,” and that evil you will do, and you will not give any thought of returning.   הנה דברת.  בפיך לא נבוא עוד אליך ואותה הרעה תעשי ולא תתני לב לשוב:
and you were able. And you prevailed in rebelling with a victorious and irrefutable reply.   ותוכל.  ונצחת למרוד:
6And the Lord said to me in the days of King Josiah: Have you seen what the backsliding Israel has done? She goes on every lofty mountain and under every leafy tree, and she played the harlot there.   ווַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲרָאִ֕יתָ אֲשֶׁ֥ר עָֽשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹֽלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם:
.    משובה.  נצחת ומוכחת :
In the days of King Josiah. when He commanded me to bring back the Ten Tribes,"Have you seen what the backsliding Israel has done? משבה is the same as שובבה, (envejjsede in O.F).   בימי יאשיה המלך.  כשצוני להחזיר עשרת השבטים הראית אשר עשתה משובה ישראל השובבה אנבוזייא"ה בלעז:
Israel. The Ten Tribes.   ישראל.  עשרת השבטי':
she goes. i.e., when she was still on her land before she was exiled in the days of Hezekiah with Hoshea son of Elah.   הולכה היא.  בעודה על אדמתה קודם שגלתה בימי חזקיה עם הושע בן אלה:
goes.  הלכה means, she would go on every lofty mountain.   הולכה.  היתה הולכת על כל הר גבוה:
and she played the harlot there. i.e., she played the harlot by worshipping idols. וַתִּזְנִי is the equivalent of וַתִּזֶן, the ‘yod’ being superfluous.   ותזני שם.  לעכו"ם, ותזני כמו ותזן יו"ד יתירה:
7And I said after she had done all these things: She shall return to Me. But she did not return. And her treacherous sister Judah saw [it].   זוָֽאֹמַ֗ר אַֽחֲרֵ֨י עֲשֹׂתָ֧הּ אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה וַתֵּ֛רֶא (כתיב וַתֵּ֛רֶאה) בָּגוֹדָ֥ה אֲחוֹתָ֖הּ יְהוּדָֽה:
And I said. through My prophets, Amos and Hosea son of Beeri and the other prophets, “You shall return to Me.”   ואמר.  על ידי נביאי עמוס והושע בן בארי ושאר נביאים אלי תשוב:
And her treacherous sister Judah saw it. i.e., saw all this. The appellation “treacherous” is harsher than “backsliding.” Israel, since they were the first to sin, and they did not see any retribution from which to learn and to repent, are called “backsliding.” Judah, who saw that these went in exile and did not receive correction, are called “treacherous.”   ותרא בגודה אחותה יהודה.  כל זה, בגודה קשה ממשובה ישראל שהם ראשונים לקילקול ולא ראו פורענות ללמוד ממנו ולשוב קרויין משובה יהודה שראו שגלו אלו ולא לקחו מוסר קרוין בגודה:
8And I saw, because of all that backsliding Israel had committed adultery, I sent her away, and I gave her her bill of divorcement, yet treacherous Judah, her sister, did not fear, and she too went and played the harlot.   חוָאֵ֗רֶא כִּ֚י עַל־כָּל־אֹדוֹת֙ אֲשֶׁ֚ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִֽיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָֽרְאָ֜ה בֹּֽגֵדָ֚ה יְהוּדָה֙ אֲחוֹתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא:
And I saw, because of all that backsliding Israel had committed adultery. The signs of the intonation of this verse teach us its explanation. ישראל is punctuated with a ‘zakef-katan,’ separated from שלחתיה, I sent her away. שלחתיה, I sent her away, is punctuated with a ‘zakef-gadol’ by itself. And this is its explanation: I saw; i.e., I contemplated her to exact punishment upon her. And why? Because of all that backsliding Israel had committed adultery. And what was My vengeance? I sent her away from before Me. And treacherous Judah did not fear when she saw the retribution of Samaria, to set her heart to repent.   וארא כי על כל אודות וגו'.  נקודות טעמי מקרא זה מלמדין על פירושו ישראל נקוד זקף מובדל משלחתיה שלחתיה נקוד זקף גדול לעצמו וזה פירושו וארא נסתכלתי בה ליפרע ממנה ולמה כי על כל אודות אשר נאפה משובה ישראל ומה היתה נקמתי שלחתיה מעל פני ולא יראה בגדה יהודה שראתה בפורענות של שומרון לתת לבה לשוב:
9And it was through the lightness of her harlotry, that she polluted the land, and she committed adultery with the stones and the wood.   טוְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ:
and she committed adultery with the stones. Jonathan paraphrases: And she strayed with the worshippers of stones and wood. And Jonathan renders מִקֹל as an expression of lightness, since her idols were light in her eyes.   ותנאף את האבן.  וטעת עם פלחי אבניא ואעיא, וי"ת מקל זנותה ל' קלות מדקלילא בעינהא טעוותהא:
10And yet for all this, her treacherous sister Judah did not return to Me with all her heart, but falsely, says the Lord.   יוְגַם־בְּכָל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּֽגוֹדָ֧ה אֲחוֹתָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכָל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהֹוָֽה:
And yet for all this. that they saw the misfortune of the retribution of their companions.   וגם בכל זאת.  שראו בקלקלת פורענות חבריהם:
but falsely. Josiah’s generation would show themselves as righteous although they were wicked. They would make forms of pagan deities on the inside of their doors, half on this door and half on this one, and when the destroyers of idols would inspect, the door would be open, and they would not notice it.   כי אם בשקר.  דורו של יאשיה מראין עצמם שהם צדיקים והם רשעים היו צרים צורות של עכו"ם על דלתותיהם מבפנים חציה על זו וחציה על זו וכשהיו מבערי עכו"ם בודקים היה הדלת פתוח ולא היו מכירין בה:
11And the Lord said to me; Backsliding Israel has proven herself more righteous than treacherous Judah.   יאוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה:
has proved herself more righteous. She has been cleared and she has freed herself from an unfavorable verdict, for she had no one to learn from.   צדקה נפשה משובה ישראל.  נקתה ופטרה עצמה מן הדין שלא היה לה ממי ללמוד:
12Go and proclaim these words to the north, and say; Return, O backsliding Israel, says the Lord. I will not let My anger rest upon you, for I am pious, says the Lord; I will not bear a grudge forever.   יבהָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָֽמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֚ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֽוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֚יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם:
Go and proclaim, etc.. Go, as the Targum renders, אזיל, the imperative form. Here he commanded him to go and bring back the Ten Tribes during the days of Josiah, as he states above that during the days of Josiah this prophecy was said to him and some of them returned in the eighteenth year of Josiah.   הלוך וקראת וגו'.  הלוך כתרגומו אזיל ל' צווי כאן ציווהו לילך ולחזור עשרת השבטים בימי יאשיהו כמו שאמר למעלה שבימי יאשיהו נאמרה לו נבואה זו וחזרו מקצת מהן בשמונה עשרה ליאשיהו:
to the north. To the places where they were exiled there to Assyria.   צפונה.  אל המקומות שגלו שם לאשור:
My anger. My anger, so did Jonathan render it.   פני.  רוגזי כן ת"י:
13Only acknowledge your iniquity, for you have rebelled against the Lord your God, and you have scattered your ways to strangers under every leafy tree, and you did not hearken to My voice, says the Lord.   יגאַךְ דְּעִ֣י עֲו‍ֹנֵ֔ךְ כִּ֛י בַּֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהַ֖יִךְ פָּשָׁ֑עַתְּ וַתְּפַזְּרִ֨י אֶת־דְּרָכַ֜יִךְ לַזָּרִ֗ים תַּחַת כָּל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֔ן וּבְקוֹלִ֥י לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:
you have rebelled. Heb. פשעת.   פשעת.  מרדת:
and you have scattered your ways. This is an expression of harlotry, spreading the legs to the woman’s private parts.   ותפזרי את דרכיך.  ל' זנות פיסוק רגלים למשכבי אשה:
14Return, backsliding children, says the Lord, for I possessed you, and I will take you, one from a city and two from a family, and I will bring you to Zion.   ידשׁ֣וּבוּ בָנִ֚ים שֽׁוֹבָבִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָֽנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֙יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵֽבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיּֽוֹן:
backsliding children. (Envasec in O.F.) That you perverted your way because of much good, that you enjoyed tranquility and pleasure, as Scripture states: They hum snatches of song to the tune of the lute (Amos 6:5), those who drink from bowls of wine (v. 6).   שובבים.  אנווישיי"ר בלעז ששובבתם דרככם מרוב כל שהייתם בשלוה ועונג כמו שהוא אומר הפורטים על פי הנבל (עמוס ז) השותים במזרקי יין (שם):
for I possessed you. and you are called by My name, that I am your Master, and it is not honorable for Me to leave you in the hands of My enemies.   כי אנכי בעלתי בכם.  ונקראתם בשמי שאני אדון לכם ואין כבודי להניח אתכם ביד אויבי:
15And I will give you shepherds according to My heart, and they will feed you with knowledge and understanding.   טווְנָֽתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל:
16And it shall be, when you multiply and are fruitful in the land in those days, says the Lord, they will no longer say, "The ark of the Lord's covenant," neither shall it come to mind, neither shall they mention it, nor shall they remember it, nor shall it be done anymore.   טזוְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֚ים הָהֵ֙מָּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א יַֽעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֚א יִזְכְּרוּ־בוֹ֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה עֽוֹד:
they will no longer say, “The ark of the Lord’s covenant”. For your entire assembly will be holy, and I will dwell therein as though it were an ark.   לא יאמרו עוד ארון.  כי כל כניסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון:
nor shall they remember it. Heb. יפקדו, like יזכרוּ, remember or mention.   יפקדו.  כמו יזכרו:
nor shall it be done anymore. i.e., it shall not be done what was done with it already in Shiloh, that they brought it into the battle with the Philistines in the days of Eli.   ולא יעשה עוד.  מה שנעשה בו כבר בשילה שהביאוהו במלחמה עם פלשתים בימי עלי (ש"א ד):
17At that time, they will call Jerusalem The Throne of the Lord, and all nations shall gather to it in the name of the Lord, to Jerusalem, and they shall no longer follow the idea of their evil heart.   יזבָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יִקְרְא֚וּ לִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ כִּסֵּ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִקְוּ֨וּ אֵלֶ֧יהָ כָל־הַגּוֹיִ֛ם לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה לִירֽוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־יֵֽלְכ֣וּ ע֔וֹד אַֽחֲרֵ֕י שְׁרִר֖וּת לִבָּ֥ם הָרָֽע:
shall gather. Heb. ונקוו, an expression of: מקוה מים, a gathering of water.   ונקוו.  ונקבצו לשון מקוה מים:
the idea of. an expression of seeing. Comp. אשורנו “I see him” (Num. 24:17).   שרירות.  ל' ראיה כמו אשורנו (מדבר כד):
18In those days, the house of Judah will go with the house of Israel, and they will come together from the north land to the land that I caused your forefathers to inherit.   יחבַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵֽלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֚אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם:
the house of Judah will go with the house of Israel. They will join them and they will be added to them to be one kingdom.   ילכו בית יהודה על בית ישראל.  עמם יתחברו ויתוספו עליהם להיות ממלכה אחת:
19And I said: How shall I place you among the sons? But I will give you a desirable land, an inheritance of the beauty of hosts of nations, and I said: Call Me 'my Father,' and do not turn away from following Me.   יטוְאָֽנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַֽחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תִּקְרְאִי־ (כתיב תִּקְרְאִו־) לִ֔י וּמֵאַֽחֲרַ֖י לֹ֥א תָשֽׁוּבִי (כתיב תָשֽׁוּבִו) :
And I said. to Myself, etc. and therefore, I caused your forefathers to inherit them.   ואנכי אמרתי.  בלבי ולכן הנחלתים לאבותיכם:
How shall I place you among the sons?. i.e., how shall I place you, my congregation and My nation, among the other sons, mingled with the heathens. I, therefore, selected a handsome portion, and I gave you a desirable land.   איך אשיתך בבני'.  את עדתי ואומתי בתוך שאר בנים לפיכך ביררתי מנה יפה ואתן לך ארץ חמדה:
the beauty of hosts of nations. The beauty of all the hosts of nations.   צבי צבאות גוים.  צביון כל צבאות גוים:
20Truly, as a woman betrays her beloved, so have you betrayed Me, O house of Israel, says the Lord.   כאָכֵ֛ן בָּֽגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵֽרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָֽה:
Truly. But you did not live up to My expectations [lit., do My thought], but like a woman who betrays her beloved because he cannot provide her sustenance, so did you betray Me, Who provides you with all good. So is the Midrash Aggadah (Tanhuma Mishpatim 17).   אכן.  אבל אתם לא עשיתם מחשבתי כ"א כמו אשה שבוגדה מריעה על שאינו יכול להספיק מזונותיה כן בגדתם בי המספיק לכם כל טוב כך מדרש אגדה:
21A voice on the rivulets is heard, the weeping of the supplications of the children of Israel, for they perverted their way, they forgot the Lord their God.   כאקוֹל עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַֽחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י הֶעֱווּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָֽׁכְח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:
A voice on the rivulets is heard. It is likely to be heard.   על שפיים נשמע.  קרוב הוא להשמע:
22Return, backsliding children, I will cure your backslidings. "Here we are; we have come to You, for You are the Lord our God.   כבשׁוּבוּ בָּנִים֙ שֽׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹֽתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
Here we are, we have come to You. The prophet teaches them to confess and to say as follows, “Here we are, we have come to You… Truly, in vain… But the shameful thing has consumed, etc., Let us lie in our shame.” All this is the language of the prayer that the prophet teaches them to say.   הננו אתנו לך.  הנביא מלמדם להתוודות ולומר כן הננו אתנו לך אכן לשקר וגו' והבשת אכלה וגו' נשכבה בבשתנו כל זה לשון תפלה שהנביא מלמדם לומר:
we have come.  אתנו We have come.   אתנו.  באנו:
23Truly, in vain [we awaited help] from the hills, the multitude of mountains, but in the Lord our God is Israel's salvation.   כגאָכֵ֥ן לַשֶּׁ֛קֶר מִגְּבָע֖וֹת הָמ֣וֹן הָרִ֑ים אָכֵן֙ בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ תְּשׁוּעַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל:
Truly, in vain. we awaited from the hills and the multitude of mountains where we worshipped idols.   אכן לשקר.  שמרנו מגבעות והמון הרים שעבדנו עכו"ם שם:
Truly. in truth.   אכן.  באמת:
24But the shameful thing has consumed the toil of our fathers since our youth, their flocks and their cattle, their sons and their daughters.   כדוְהַבֹּ֗שֶׁת אָֽכְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבוֹתֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶֽם:
But the shameful thing. The idolatry with which we occupied ourselves, as Scripture states.“And they turned aside to the shameful thing” (Hosea 9:10).   והבושת.  עכו"ם שעסקנו בה כד"א וינזרו לבשת:
consumed the toil of our fathers. Because of the iniquity of its worship, our toil was pillaged.   אכלה את יגיע אבותינו.  בעון עבודתה היה יגיענו לבז:
25We lie in our shame, and our disgrace covers us, for we have sinned against the Lord our God-we and our fathers-since our youth until this day, but we did not hearken to the voice of the Lord our God."   כהנִשְׁכְּבָ֣ה בְּבָשְׁתֵּ֗נוּ וּתְכַסֵּנוּ֘ כְּלִמָּתֵנוּ֒ כִּי֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ חָטָ֗אנוּ אֲנַ֙חְנוּ֙ וַֽאֲבוֹתֵ֔ינוּ מִנְּעוּרֵ֖ינוּ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: