| 1Gather the sons of Benjamin from the midst of Jerusalem, and in Tekoa sound the shofar, and over Beth-hakerem raise a standard, for evil is visible from the north and a great calamity. |
|
אהָעִ֣זוּ | בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל: |
| Gather the sons of Benjamin. to go to their cities to guard their fortifications. |
|
העזו בני בנימן.
ללכת לעריכם לשמור מבצריכם:
|
| Beth-hakerem. That is a place name. |
|
בית הכרם.
שם מקום הוא:
|
| raise a standard. a standard to gather and fight for your lives. |
|
שאו משאת.
נס להקבץ ולהלחם על נפשכם:
|
| 2The comely and the delicate one have I destroyed, O daughter of Zion. |
|
בהַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיּֽוֹן: |
| The comely and the delicate one have I destroyed. Heb. דמיתי. Jonathan renders it as an expression related to (25:37) “And the dwellings of peace shall be destroyed (ונדמוּ).” Also (47:5), “Ashkelon has been destroyed (נדמתה).” |
|
הנוה והמעונגה דמיתי.
החרבתי תירגמו יונתן ל' ונדמו נאות השלום (לקמן כה) נדמתה אשקלון (לקמן מז):
|
| 3Shepherds and their flocks shall come to her, they have pitched tents around her, they feed bare, each one in his place. |
|
גאֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּֽקְע֨וּ עָלֶ֚יהָ אֹֽהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ: |
| Shepherds and their flocks. Figurative of kings and their armies. |
|
רועים ועדריהם.
משל הוא מלכים וחיילותיהם:
|
| they feed bare. Heb. רעו, they eat. |
|
רעו.
אכלו:
|
| his place. Heb. ידו [lit. his hand.] His place around him. |
|
את ידו.
את מקומו סביביו:
|
| 4Prepare war against her, arise and let us go up at noontime; woe is to us for the day has passed, for the shadows of evening are stretched out. |
|
דקַדְּשׁ֚וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַֽעֲלֶ֣ה בַֽצָּֽהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב: |
| Prepare. Heb. קדשו. |
|
קדשו.
זמנו:
|
| woe is to us. at the time the day declines. |
|
אוי לנו.
לעת פנות היום:
|
| for the day has declined. When it declined to eventide, they ignited the Temple. |
|
כי פנה היום.
כאשר פנה לעת ערב הציתו האור בבה"מ:
|
| 5Arise and let us go up at night and let us destroy her palaces. |
|
הקוּמוּ וְנַֽעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ: |
| 6For so says the Lord of Hosts: Cut the trees and cast on Jerusalem a siege mound; that is the city whose sins have been visited upon her, everywhere there is oppression in its midst. |
|
וכִּ֣י כֹ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרֽוּשָׁלִַ֖ם סֹֽלְלָ֑ה הִיא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ: |
| Cut the trees. Heb. עצה. This is not a ‘mappiq heh,’ yet it is an expression of a tree (עץ), for the expression of cutting is not appropriate for advice, (עצה), and עצה mentioned here is an expression of many trees, as דגה is an expression of many fish. |
|
כרתו עצה.
לא מפיק ה"א והוא ל' עץ שאין לשון כריתה נופל על העצה ועצה האמור כאן ל' הרבה עצים כמו דגה ל' דגים הרבה:
|
| the city whose sins have been visited upon her. Heb. הפקד, whose visitation has come. |
|
העיר הפקד.
שבאה פקודתה:
|
| 7As a well lets its water flow, so has she let her evil flow; violence and spoil is heard therein before Me continually; sickness and wounds. |
|
זכְּהָקִ֥יר בַּ֙יִר֙ (כתיב בַּ֙וִר֙) מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה: |
| As… lets… flow. Heb. כהקיר, an expression of a spring. |
|
כהקיר.
ל' מקור:
|
| a well. Heb. בַּיִר, equivalent to בְּאֵר. |
|
ביר.
באר:
|
| so has she let her evil flow. So does their evil flow, constantly increasing and renewing. |
|
כן הקרה רעתה.
כן נובעת רעתם תמיד מוסיפי' ומחדשים:
|
| sickness and wounds. Therefore, I brought upon her sickness and wounds. |
|
חלי ומכה.
ע"כ איתיתי עלה מרע ומחא:
|
| 8Be corrected, O Jerusalem, lest My soul be alienated from you; lest I make you a desolation, a land uninhabited. |
|
חהִוָּֽסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ ל֥וֹא נוֹשָֽׁבָה: |
| Be corrected. Heb. הוסרי. Accept correction. |
|
הוסרי.
קבלי מוסר:
|
| lest… be alienated. Heb. תקע, lest it be pulled away. יקע is an expression of joining. Comp. “and hang them up (והוקע)” (Num. 25:4), and it is sometimes an expression of detaching. There are many words that are used in such a manner. |
|
פן תקע.
פן תנתק הוקע לשון חיבור והוקע אותם (במדבר כ״ה:ד׳), ויש ל' הסרת החיבור והרבה תיבות משמשות כן:
|
| 9So says the Lord of Hosts: They shall thoroughly glean like a vine the remnant of Israel; return your hand as a vintager over the branches. |
|
טכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עוֹלֵ֛ל יְעֽוֹלְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָֽדְךָ֔ כְּבוֹצֵ֖ר עַל־סַלְסִלּֽוֹת: |
| thoroughly glean. (grappiller in French). After the vineyard has been gathered, and gleanings are left, and the poor come and glean them, so will they spoil and return and spoil. |
|
עולל.
גרפאי"ן בלעז לאחר שבצרו הכרם ונשארו עוללות והעניים באים ועוללים אותם כן יבוזו ויחזרו ויבוזו:
|
| return your hand. You, the enemy, return your hand to spoil a second time, like a vintager who returns his hand for the search, who looks and searches for the gleanings. And so it was when he exiled Jehoiakim and slew him, and crowned Jeconiah, he returned three months later and exiled him. He returned eleven years later and exiled Zedekiah. |
|
השב ידך.
אתה השונא השב ידך לשלול שנית כבוצר המשיב ידו על סלסלות המסלסל ומחפש העוללות וכן היתה משהגלה את יהויקים והרגו והמליך את יכניה חזר לסוף שלשה חדשים והגלהו חזר לסוף עשתי עשרה שנה והגלה את צדקיהו:
|
| the branches. Heb. סלסלות (reverchedures in O.F.). Comp. (Prov. 4:8) “Search for it (סלסלה) and it will exalt you.” So did Dunash (Teshuvoth Dunash p. 21) explain it. Menahem (Machbereth p. 126), however, explains it as an expression of a basket (סל) (paniers in O.F. baskets). |
|
סלסלות.
רבירקר"ש בלעז כמו סלסלה ותרוממך (משלי ד׳:ח׳) כך פירש דונש ומנחם פירש ל' סל פניר"ש בלעז:
|
| 10To whom shall I speak and warn that they shall hearken? Behold, their ear is clogged, and they cannot listen; behold, the word of the Lord was a disgrace to them, they desire it not. |
|
יעַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֚ה וְאָעִ֙ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יֽוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ: |
| and warn. Heb. ואעידה, an expression of warning. |
|
ואעידה.
ל' התרא':
|
| clogged. Heb. ערלה, clogged, and so is every expression of ערלה. |
|
ערלה.
אטומה וכן כל ל' ערלה:
|
| a disgrace. They deride it. |
|
לחרפה.
מחרפין אותו:
|
| 11Therefore, I am full of the fury of the Lord, I am weary of containing it, to pour it out upon the babes in the street and upon the assembly of young men together, for a man with a woman shall be seized, an old man with one full of days. |
|
יאוְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהֹוָ֚ה | מָלֵ֙אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֚ךְ עַל־עוֹלָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל ס֥וֹד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֚ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים: |
| Therefore, I am full of the fury of the Lord. My heart is full of the prophecy of the coming of the fury of the Lord upon them. |
|
ואת חמת ה' מלאתי.
לבי מלא נבואה לבוא חמת ה' עליהם:
|
| containing. Heb. הכיל, like להכיל, to contain ([a] souffrir in O.F.), to tolerate. |
|
הכיל.
כמו להכיל אשופרי"ר בלעז:
|
| to pour it out upon the babes. to pour it upon the sucklings. |
|
שפוך על עולל.
לשפוך על היונקים:
|
| in the street. in the market. |
|
בחוץ.
בשוק:
|
| one full of days. i.e., one close to death, older than ‘an old man.’ |
|
מלא ימים.
קרוב למות והוא יתר על זקן:
|
| 12And their houses shall be turned over to others, fields and wives together, for I will stretch out My hand over the inhabitants of the land, says the Lord. |
|
יבוְנָסַ֚בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַֽאֲחֵרִ֔ים שָׂד֥וֹת וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹֽשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| fields and wives together. shall be turned over to others. |
|
שדות ונשים יחדו.
יוסבו לאחרים:
|
| 13For, from their smallest to their greatest, they all commit robbery, and from prophet to priest they all deal falsely. |
|
יגכִּ֚י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם כֻּלּ֖וֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלּ֖וֹ עֹ֥שֶׂה שָֽׁקֶר: |
| commit robbery. rob money. |
|
בוצע בצע.
אונס ממון:
|
| 14And they healed the breach of My people easily, saying, "Peace, peace," but there is no peace. |
|
ידוַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֚בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם | שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם: |
| easily. It is easy for the false prophets to pronounce with their mouths and to say, “You shall have peace,” and with this thing they heal with their speech the breach destined to come upon them. |
|
על נקלה.
קל הוא לנביאי השקר להוציא מפיהם ולומר שלום יהיה לכם ובדבר הזה מרפאין בדבורם את השבר העתיד לבא עליהן:
|
| 15They shall be put to shame since they have committed abomination. Neither are they ashamed nor do they know to feel disgrace. They will, therefore, fall among the slain; at the time I have visited upon them, they will stumble, says the Lord. |
|
טוהֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תֽוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּֽפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּֽשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| They should be ashamed. Heb. הובישו, they should be ashamed [from Jonathan]. |
|
הובישו.
עליהון למיבהת:
|
| to feel disgrace. Heb. הכלים, like להכלים. |
|
הכלים.
כמו להכלים:
|
| Neither are they ashamed. They are not ashamed of their evil deeds. |
|
גם בוש לא יבושו.
אינם מתביישין ממעשיהם הרעים:
|
| 16So says the Lord: stand on the roads and see, and ask of the paths of old, which is the good way, and go on it, and find rest for your soul, and they said, "We will not go." |
|
טזכֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַֽׁאֲל֣וּ | לִנְתִב֣וֹת עוֹלָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֚רֶךְ הַטּוֹב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגּ֖וֹעַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ: |
| rest. Heb. מרגוע. |
|
מרגוע.
מנוחה:
|
| 17And I have stationed lookouts over you. Hearken to the sound of the shofar, and they said, "We will not hearken." |
|
יזוַֽהֲקִימֹתִ֚י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר וַיֹּֽאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב: |
| And I have stationed lookouts over you. That is that they station men on the towers at the time of strife. A man looks and sees. If a troop is approaching the city he sounds a shofar and warns the people to arm and to come on the wall. I too appointed prophets who inform you about the impending retribution to alert yourselves and to mend your ways so that you be saved and that is like the shofar sounded by the lookout. Hearken to the sound of this shofar and arm yourselves. |
|
והקימותי עליכם צופים.
הוא שמעמידין אנשים על המגדלים עת החירום איש צופה ורואה אם גייס בא לעיר תוקע בשופר ומזהיר את העם להחלץ ולבא על החומה אף אני העמדתי נביאים המשמיעים אתכם את הפורענו' הבאה להזדרז ולתקן דרכיכם שתנצלו והוא כשופר תקיעות הצופה הקשיבו לקול השופר הזה והחלצו:
|
| And I have stationed. Heb. והקמותי. This means: I have already stationed for them. And so did Jonathan render: ואקימית, and I stationed. |
|
והקימותי.
פירוש העמדתי להם כבר וכן ת"י ואקימית:
|
| lookouts. (Badetes in O.F.). |
|
צופים. גיט"ש בלעז:
|
| 18Therefore, hearken, O nations, and know, O congregation, what is within them. |
|
יחלָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם: |
| what is within them. i.e., the evil that is in their hands. |
|
את אשר בם.
את הרעה אשר בידם:
|
| 19Hearken, O earth, behold, I bring evil to this people, the fruit of their thoughts, for they did not hearken to My words, and they rejected My instruction. |
|
יטשִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבֹתָ֑ם כִּ֚י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתֽוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ: |
| the fruit of their thoughts. the retribution for their thoughts. |
|
פרי מחשבותם.
שכר מחשבותם:
|
| and they rejected My instruction. Heb. וימאסו בה ותורתי. This follows the pattern of (Exodus 15:2) “The strength and destruction of God was my salvation (ויהי לי לישועה),” for he should have said: והיה לי לישועה. So too, here it should have said, ותורתי מאסו בה, but it is the style of Scripture to speak in this manner. |
|
ותורתי וימאסו בה.
הרי זה דוגמת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות ט״ו:ב׳) שהיה לו לומר היה לי לישועה אף כאן היה לו לומר ותורתי מאסו בה ודרך המקראות לדבר כן:
|
| 20Why do I need the frankincense that comes from Sheba, and the good cane from a distant country? Your burnt offerings are not acceptable, and your sacrifices are not pleasant to Me. |
|
כלָֽמָּה־זֶּ֨ה לִ֚י לְבוֹנָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָב֔וֹא וְקָנֶ֥ה הַטּ֖וֹב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֽוֹתֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצ֔וֹן וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי: |
| Why do I need frankincense. that you offer up to Me, that comes from Sheba? |
|
למה זה לי לבונה.
אשר אתם מקריבים לפני אשר משבא באה:
|
| are not pleasant. Heb. ערבוּ. |
|
לא ערבו.
לא נעמו:
|
| 21Therefore, so says the Lord: Behold, I give this people stumbling blocks, and both fathers and sons together shall stumble upon them, a neighbor and his companion, and they shall perish. |
|
כאלָכֵ֗ן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָב֨וֹת וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵע֖וֹ וְאָבָֽדוּ (כתיב יְאָבָֽדוּ) : |
| 22So says the Lord: Behold, a people is coming from the northland, and a great nation will be aroused from the ends of the earth. |
|
כבכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן וְג֣וֹי גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ: |
| 23They will grasp bow and spear, they are cruel and have no compassion; their voice roars like the sea, and they ride on horses, equipped like a man for war, upon you, O daughter of Zion. |
|
כגקֶ֣שֶׁת וְכִיד֞וֹן יַֽחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קוֹלָם֙ כַּיָּ֣ם יֶֽהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיּֽוֹן: |
| They will grasp. Heb. יחזיקו, they will take. Comp. (Exodus 4:4) “And he stretched out his hand and took it (ויחזק).” Comp. also (infra verse 24) “trouble grasped us (החזיקתנוּ) held us.” |
|
יחזיקו.
יקחו כמו וישלח ידו ויחזק בו (שם ד) וכן צרה החזיקתני אחזתני:
|
| 24We have heard his report, our hands have become feeble, trouble has grasped us, and pain, as a woman in travail. |
|
כדשָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שָׁמְע֖וֹ רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶֽחֱזִיקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיּֽוֹלֵדָֽה: |
| 25Go not forth into the field, and on the road do not go, for the enemy has a sword; there is fear all around. |
|
כהאַל־תֵּֽצְאוּ֙ (כתיב תֵּֽצְאיּ֙) הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־תֵּלֵ֑כוּ (כתיב תֵּלֵ֑כיּ) כִּי חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב: |
| there is fear. Heb. מגור. Another explanation: An expression of gathering. Comp. (Ezekiel 21:17) “Gathered (מגורי) to the sword.” And in this manner Jonathan renders it. |
|
מגור.
יראה, ל"א ל' אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כ״א:י״ז) וכן תרגם יונתן:
|
| 26O daughter of My people, gird yourself with sackcloth and roll in ashes; make yourself a mourning [as] for an only child, a bitter lamentation, for suddenly the plunderer will come upon us. |
|
כובַּת־עַמִּ֚י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֚בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ: |
| and roll. Heb. והתפלשי. |
|
והתפלשי.
התגלגלי:
|
| a mourning [as] for an only child. A mourning for an only son; one who has only one son and he dies. |
|
אבל יחיד.
אבל של בן יחיד מי שאין לו אלא בן יחיד ומת:
|
| a bitter lamentation. Heb. תמרורים מספד. Since it is the construct state, it is vowelized מספד with a ‘pattah,’ and it is not vowelized מספד with a ‘tzere.’ |
|
מספד תמרורים.
לפי שהוא דבוק נקוד מספד בפתח ואינו נקוד מספד בצירי:
|
| upon us. So to speak, upon Me and upon you. |
|
עלינו.
כביכול עלי ועליך:
|
| 27I have made you the strong one and the fortress of My people, and you shall know and test their way. |
|
כזבָּח֛וֹן נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָֽחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם: |
| I have made you the strong one. This was said to Jeremiah. I have made you the strong one in their midst, and you shall know and test their way, that he tested them and they will not heed. בחון is an expression of strength. Comp. (Isa. 32:14) “rampart and tower (בחן),” also (ibid. 23: 13) “they erected its towers (בחוניו).” |
|
בחון נתתיך.
לירמיה נאמר חזק נתתיך בתוכם ותדע ובחנת את דרכם שתוכיחם והם לא ישמעו, בחון ל' חוזק כמו עופל ובחן (ישעיהו ל״ב:י״ד) הקימו בחוניו (שם כג):
|
| 28They are all extremely perverse, going tale bearing [like] copper and iron; they are all destructive. |
|
כחכֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֽוֹרְרִ֔ים הֹֽלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְח֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ם הֵֽמָּה: |
| extremely perverse. Turning away from the road. |
|
סרי סוררים.
סרים מן הדרך:
|
| going tale bearing. between copper and iron. They introduce hatred between two princes who have the power to provoke one another. That is what I heard. But I say, they are tale bearers, and they are as strong as copper and iron to maintain their falsehood. Jonathan, however, renders this word רכיל as an expression of guile (נוכל). They go with guile as one mixes copper with iron. נוכל is an expression of plot. Comp. (Gen. 37:18) “And they plotted (ויתנכלו) against him to slay him.” |
|
הולכי רכיל.
בין הנחשת והברזל מטילי איבה בין שני שרים שיש בהן כח להתגרות יחד כך שמעתי, ואני אומר הולכי רכיל הם וחזקים כנחשת וברזל להחזיק כזביהם, וי"ת רכיל זה ל' נוכל מהלכין בנכילו כמא דמערב נחש עם פרזלא, ונוכל הוא ל' מחשבה כמו ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית ל״ז:י״ח):
|
| 29The bellows is heated from the fire, the lead is consumed; in vain does the founder refine, and the wicked ones have not been separated. |
|
כטנָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם (כתיב מֵאֵ֖שׁתַּ֣ם) עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ: |
| The bellows is heated. This is an allegory. When they refine silver, they blow with a bellows, and they always put lead into the crucible, which helps for the refining. But you, I have come to refine you. The bellows is heated and parched because of the fire, and the lead is completely consumed. נחר is an expression related to (Job 42:7) “My wrath has been kindled (חרה);” (ibid. 30: 30) “And my bones are burned (חרה) with heat,” (esrast in O.F.). |
|
נחר מפוח.
משל הוא כשצורפים כסף נופחין במפוח ונותנין תמיד עופרת בתוך הכור ומועיל לצרוף אבל אתם באתי לצרוף אתכם המפוח נחר ונחרך מכח האש ותם העופרת כולו, נחר לשון חרה אפו (איוב ל״ב:ב׳) ועצמי חרה מני חורב (שם ל) אישר"ש בלעז:
|
| in vain. In vain does the founder refine, for it is of no avail |
|
לשוא.
על חנם צרף הצורף כי לא הועיל:
|
| and the wicked ones have not been separated. from their evil way. That is to say that the prophets toiled to reprove, but it did not avail them. |
|
ורעים לא נתקו.
מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו:
|
| Separated. Heb. נתקו, (furent de… in O.F.). (Another version:) and the wicked ones. This is like רשעים. |
|
נתקו.
פורצטראקי"ץ בלעז, (נ"א ורעים כמו רשעים סא"א):
|
| 30Refuse silver have men called them, for the Lord has rejected them. |
|
לכֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָֽרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהֹוָ֖ה בָּהֶֽם: |
| Refuse silver. which cannot be refined with any toil. |
|
כסף נמאס.
שאינו נצרף בשום יגיעה:
|
