| 1Samaria shall be accounted guilty, for she has rebelled against her God: they shall fall by the sword, their infants shall be dashed, and their pregnant women shall be ripped up. |
|
אתֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָֽרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹֽלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָֽרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ: |
| Samaria shall be accounted guilty. From now on, her guilt will be revealed. |
|
תאשם שומרון.
מעתה תגלה אשמת':
|
| and their pregnant women. Heb. וְהָריּוֹתָיו. The pregnant women in its midst. |
|
הריותיו.
נשים מעוברות שבתוכה:
|
| 2Return, O Israel, to the Lord your God, for you have stumbled in your iniquity. |
|
בשׁוּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּֽעֲוֹנֶֽךָ: |
| Return, O Israel. You, who are in the land of Judah, lest what happens to Samaria happens to you. Therefore, the topics are juxtaposed. This can be compared to a king against whom a province rebelled. The king sent a general and commanded him to destroy it. That general was expert and deliberate. He said to them, “Take for yourselves days (sic); otherwise, I will do to you as I have done to such-and-such a province and to its allies, and to such-and-such a prefecture and to its allies.” Therefore it says, “Samaria shall be accounted guilty,” and then Scripture says: “Return, O Israel.” As is found in Sifrei in the section commencing. (Num. 25:1), “And Israel abode in Shittim.” |
|
שובה ישראל.
שבארץ יהודה פן יקרה אתכם כשומרון לכך נסמכו העניינים, משל למלך שמרדה עליו מדינה שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב אמר להם טלו לכם ימים ואם לאו אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאיפרכיא פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון ואומר שובה ישראל עד ה' אלהיך כדאיתא בסיפרי בפ' וישב ישראל בשטים:
|
| to the Lord your God. One taught in the name of Rabbi Meir: Return, O Israel, while He is still יהוה, with the Divine Attribute of Mercy; otherwise, He is אֶלֹהֶי with the Divine Attribute of Justice, before the defense becomes the prosecution. [from Pesikta d’Rav Kahana, p. 164a] |
|
עד ה' אלהיך.
תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ה' במדת הרחמים ואם לאו אלהיך מדת הדין עד דלא יתעבד סניגוריא קטיגוריא:
|
| for you have stumbled in your iniquity. Obstacles have come to you because of your iniquity. |
|
כי כשלת.
באו לך מכשולים בעד עווניך:
|
| 3Take words with yourselves and return to the Lord. Say, "You shall forgive all iniquity and teach us [the] good [way], and let us render [for] bulls [the offering of] our lips. |
|
גקְח֚וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֚א עָוֹן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ: |
| You shall forgive all iniquity. Heb. כָּל-תִּשָׂא עָוֹן. Forgive all our iniquities. |
|
כל תשא עון.
כל עוונותינו סלח:
|
| and teach [us the] good [way]. Heb. וְקַח-טוֹב. And teach us the good way. Another explanation: The few good deeds in our hands take in Your hand and judge us accordingly. And so does David say (Psalms 17:2): “Let my sentence come forth from before You, may Your eyes behold the right.” Another explanation: And accept good And accept confession from us, as it is said (Psalms 92:2): “It is good to confess to the Lord.” |
|
וקח טוב.
ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו קח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים (תהילים י״ז:ב׳) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' (שם צב):
|
| and let us render [for] bulls. that we should have sacrificed before you, let us render them with the placation of the words of our lips. |
|
ונשלמה פרים.
שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו:
|
| 4Assyria shall not save us; we will not ride on horses, nor will we say any longer, our gods, to the work of our hands, for in You, by Whom the orphan is granted mercy." |
|
דאַשּׁ֣וּר | לֹ֣א יֽוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹֽא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם: |
| Assyria shall not save us. Say this also before Him, “We no longer seek the aid of man, neither from Assyria nor from Egypt.” |
|
אשור לא יושיענו.
עוד זאת אמרו לפניו לא נבקש עוד עזרת אדם לא מאשור ולא ממצרים:
|
| we will not ride on horses. This is the aid from Egypt, who would send them horses, as they said to Isaiah (30:16), “No, but on horses will we flee… And on swift steeds will we ride.” |
|
על סוס לא נרכב.
זו היא עזרת מצרים שהיו שולחים להם סוסים כמו שאמרו לישעיה (נ) לא כי על סוס ננוס ועל קל נרכב: ולא נאמר עוד:
|
| nor will we say any longer. to the work of our hands that they are our gods. |
|
למעשה ידינו.
שהם אלהינו:
|
| for in You. alone shall our hope be, You Who grant mercy to the orphans. |
|
אשר בך.
לבדך תהיה תקותינו המרחם יתומים:
|
| 5I will remedy their backsliding; I will love them freely, for My wrath has turned away from them. |
|
האֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹֽהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ: |
| I will remedy their backsliding. Said the prophet: So has the Holy Spirit said to me. After they say this before Me, I will remedy their backsliding, and I will love them with My charitable spirit. Although they do not deserve the love, I will love them charitably since My wrath has turned away from them. |
|
ארפא משובתם.
אמר הנביא כך אמר לי רוח הקודש מאחר שיאמרו לפני כן ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי אעפ"י שאינן ראויין לאהבה אתנדב לאהבתם כי שב אפי ממנו:
|
| 6I will be like dew to Israel, they shall blossom like a rose, and it shall strike its roots like the Lebanon. |
|
ואֶֽהְיֶ֚ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן: |
| and it shall strike. I.e. the dew shall strike its roots and cause them to prosper. |
|
ויך.
הטל את שרשיו ויצליחם:
|
| like the Lebanon. like the roots of the trees of the Lebanon, which are large. |
|
כלבנון.
כשרשי אילני הלבנון שהם גדולים:
|
| 7Its branches shall go forth, and its beauty shall be like the olive tree, and its fragrance like the Lebanon. |
|
זיֵֽלְכוּ֙ יֽוֹנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן: |
| Its branches shall go forth. Sons and daughters shall increase. |
|
ילכו יונקותיו.
יסגון בנין ובנן:
|
| and it shall be. Their beauty shall be like the beauty of the menorah of the Temple, and their fragrance like the fragrance of the incense. |
|
ויהי.
כזיו מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא:
|
| like the Lebanon. Like the Temple. |
|
כלבנון.
כבית מקדשא:
|
| 8Those who dwelt in its shade shall return; they shall revive [like] corn and blossom like the vine; its fragrance shall be like the wine of Lebanon. |
|
חיָשֻׁ֙בוּ֙ יֹֽשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן: |
| Those who dwelt in its shade shall return. Those who already dwelt in the shade of the Lebanon, to which He compared Israel and the Temple, and now were exiled there from, shall return to it. |
|
ישובו יושבי בצלו.
אותן שהיו כבר יושבים בצל הלבנון שדימה בו ישראל ובית המקדש ועכשיו גלו מעמו ישובו אליו:
|
| its fragrance shall be like the wine of Lebanon. Jonathan renders: Like the remembrance of the blasts of the trumpets over the old wine poured for libations in the Temple. For they would blow the trumpets over the libations when the Levites would recite the song. |
|
זכרו כיין לבנון.
כדוכרן יבבות חצוצרתא דעל חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא שהיו תוקעין בחצוצרות על הנסכים כשהלוים אומרים בשיר:
|
| 9Ephraim; What more do I need the images? I will answer him and I will look upon him: I am like a leafy cypress tree; from Me your fruit is found. |
|
טאֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַֽאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא: |
| Ephraim. will say, “What more do I need to follow the images?” And they will turn away from idolatry. |
|
אפרים.
יאמר מה לי עוד ללכת אתרי העצבים וישובו מעכו"ם:
|
| I will answer him. I will answer him from his trouble. |
|
אני אענהו.
מצרתו:
|
| and I will look upon him. I will look upon his affliction. |
|
ואשורנו.
אראה בעניו:
|
| I am like a leafy cypress tree. I will bend down for him to hold his hand on Me as the leafy cypress which is bent down to the ground, which a man holds by its branches; i.e., I will be accessible to him. |
|
אני כברוש רענן.
אני לו נכפף להיות אוחז ידו בי כברוש רענן הנכפף לארץ שאדם אוחז בענפיו כלומר אהיה מצוי לו:
|
| from Me your fruit is found. Am I not He? For all your good emanates from Me. |
|
ממני פריך נמצא.
והלא אני הוא שכל טובתך מאתי באה:
|
| 10Who is wise and will understand these, discerning and will know them; for the ways of the Lord are straight, and the righteous shall walk in them, and the rebellious shall stumble on them. |
|
ימִ֚י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹֽשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם: |
| Who is wise and will understand these. Who among you is wise and will ponder to put his heart to all these and return to Me? |
|
מי חכם.
בכם ויבן אלה. מי חכם בכם ויתבונן לתת לב לכל אלה וישוב אלי:
|
| and the rebellious shall stumble on them. i.e., because of them, because they did not walk in them. Jonathan renders in this manner. |
|
ופושעים יכשלו בם.
בשבילם על שלא הלכו בהן כן תרגם יונתן:
|
