| 1Sound a shophar in Zion and sound an alarm in My holy mountain; all the inhabitants of the land shall quake, for the day of the Lord has come, for it is near. |
|
אתִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־בָ֥א יֽוֹם־יְהֹוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב: |
| Sound a shophar. to announce to them that they should repent before the evil befalls them. |
|
תקעו שופר.
להשמיעם שישובו בתשובה בטרם תבואתם הרעה הזאת:
|
| the day of the Lord. which we mentioned above. |
|
יום ה'.
מה שאמרנו למעלה:
|
| 2A day of darkness and gloom, a day of cloud and thick darkness, like the dawn spread over the mountains; a numerous and mighty people, the like of which has never been, and after it there shall be no more until the years of the generations. |
|
בי֧וֹם חֹ֣שֶׁךְ וַֽאֲפֵלָ֗ה י֚וֹם עָנָן֙ וַֽעֲרָפֶ֔ל כְּשַׁ֖חַר פָּרֻ֣שׂ עַל־הֶֽהָרִ֑ים עַם רַ֣ב וְעָצ֔וּם כָּמֹ֗הוּ לֹ֚א נִֽהְיָה֙ מִן־הָ֣עוֹלָ֔ם וְאַֽחֲרָיו֙ לֹ֣א יוֹסֵ֔ף עַד־שְׁנֵ֖י דּ֥וֹר וָדֽוֹר: |
| like the dawn, spread over the mountains. The increasing locusts and the shearing locusts are spread over the mountains as the dawn is spread over the entire world. |
|
כשחר פרוש על ההרים.
הארבה והגזם נפרשים על ההרים כשחר הנפרש בכל העולם:
|
| the like of which has never been. that all these species should come one after the other, but the species of arbeh alone did not equal that of Egypt, concerning which it is stated: (Exodus 10:14) “And after it there shall not be so.” |
|
כמוהו לא נהיה מן העולם.
לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים שנאמר ואחריו לא יהיה כן (שמות י׳:י״ד):
|
| 3Fire consumes before it and a flame blazes after it; before it, the land was like the Garden of Eden, and in its wake is a desert wasteland; neither does it have a remnant. |
|
גלְפָנָיו֙ אָ֣כְלָה אֵ֔שׁ וְאַֽחֲרָ֖יו תְּלַהֵ֣ט לֶֽהָבָ֑ה כְּגַן־עֵ֨דֶן הָאָ֜רֶץ לְפָנָ֗יו וְאַֽחֲרָיו֙ מִדְבַּ֣ר שְׁמָמָ֔ה וְגַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ: |
| Fire consumes before it. They destroy everything as though a fire consumes before them and a flame blazes after them. |
|
לפניו אכלה אש.
משחיתים את הכל כאילו אש אוכלת לפניהם ולהבה מלהטת אחריהם:
|
| like the Garden of Eden. was the land before it came, and, after it goes, it leaves the land like a desert wasteland. |
|
כגן עדן.
היתה הארץ לפני בואו ואחר שילך הניח את הארץ כמדבר שממה:
|
| 4Like the appearance of horses is its appearance, and like horsemen, so do they run. |
|
דכְּמַרְאֵ֥ה סוּסִ֖ים מַרְאֵ֑הוּ וּכְפָֽרָשִׁ֖ים כֵּ֥ן יְרוּצֽוּן: |
| Like the appearance of horses is its appearance. I.e., in their running. |
|
כמראה סוסים מראהו.
במרוצתו:
|
| 5Like the sound of chariots on the mountaintops, they leap, like the sound of a flame of fire consuming stubble, like a mighty people arrayed for battle. |
|
הכְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֚י הֶֽהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹֽכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה: |
| like the sound of a flame. A flame, consuming stubble, makes noise. |
|
כקול להב.
האוכלת קש משמעת קול:
|
| arrayed for battle. Heb. עֱרוּךְ. Since it is in the construct state, it is vowelized with a “hataf segol.” |
|
ערוך מלחמה.
לפי שהוא דבוק נקוד חטף סגול:
|
| 6Peoples quake from before it; all faces gather blackness. |
|
ומִפָּנָ֖יו יָחִ֣ילוּ עַמִּ֑ים כָּל־פָּנִ֖ים קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר: |
| gather blackness. Heb. קִבְּצוּ פָּארוּר. Blackness like a pot, Cf. (Num. 11:8) “And they cooked in a pot (בַּפָּרוּר).” The “aleph” is superfluous, and it is not read. |
|
קבצו פארור.
שחרות כקדירה כמה דאת אמר ובשלו בפרור (מדבר יא) ואלף הכתובה יתירה היא ואינה נקראת:
|
| 7Like mighty men they run, like men of war they scale the wall; each one goes in his ways, and they do not make their ways crooked. |
|
זכְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַֽעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֚ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹֽרְחוֹתָֽם: |
| and they do not make… crooked. Heb. וְעַבְּטוּן. This has no comparison, but its interpretation according to its context is: they do not make crooked. |
|
ולא יעבטון.
אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו לא יעקלון:
|
| 8And no one pushes his neighbor, each one goes in his path. They rest upon the swords and do not receive monetary gain. |
|
חוְאִ֚ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵֽלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ: |
| and upon the swords. Heb. וּבְעַד הַשֶּׁלַח, (verse 9) “through the windows (בְּעַד הַחַלוֹנִים).” Upon the weapons they fall and camp. |
|
ובעד השלח.
כמו בעד החלונים על פני כלי זיין יפלו ויחנו:
|
| they do not receive monetary gain. Heb. לֹא יִבְצָעוּ. They do not receive monetary gain. And Jonathan interpreted it (הַשֶּׁלַח) as an expression of an errand. Because of the errand of the Holy One, blessed be He, they cast themselves down, and they do not receive monetary gain. |
|
ולא יבצעו.
ולא יקבלון ממון ויונתן פתר בו לשון שליחות בשביל שליחות של הקב"ה מפילין עצמן ובצע כסף לא לקחו:
|
| 9In the city they clatter; they run on the wall; they go up into the houses; through the windows they come like a thief. |
|
טבָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַֽעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַֽחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב: |
| In the city they clatter. Heb. יָשֹׁקּוּ. This is an expression of making a din. Cf. (Isa. 33:4) “like the roaring (כְּמַשַּׁק) of the cisterns;” (Prov. 28:15) “A growling (שּׁוֹקֵק) bear;” (Zeph. 2:9) “the clattering of (מִמְשַׁק) the thorns.” Jonathan, however, renders it as an expression of arms (נֶשֶק). They are armed. |
|
בעיר ישקו.
לשון השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) דוב שוקק (משלי כח) ממשק חרול (צפניה ב׳:ט׳) וי"ת לשון נשק מזדיינין:
|
| 10Before it the earth quakes, the heavens tremble; the sun and moon darken, and the stars withdraw their shining. |
|
ילְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָֽעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֚מֶשׁ וְיָרֵ֙חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכֽוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם: |
| the heavens tremble. Because of the retribution coming upon Israel, they quake and tremble. |
|
רעשו שמים.
בשביל פורענו' הבאה על ישראל רוגזים ורועשים:
|
| withdraw their shining. Take in their light. |
|
אספו נגהם.
הכניסו אורן:
|
| 11And the Lord gave forth His voice before His army, for His camp is great, for he who performs His word is mighty, for the day of the Lord is great and very awesome; who can abide it? |
|
יאוַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֚ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֚ב מְאֹד֙ מַֽחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהֹוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ: |
| And the Lord gave forth (upon them) His voice. by the statement of His prophets prior to His sending this host of His. |
|
וה' נתן.
עליהם קולו במאמר נביאיו לפני שלחו בהם את חילו זה:
|
| for His camp is great. I.e, the camp He will send against you if you do not improve. |
|
כי רב מאד מחנהו.
אשר ישלח בכם אם לא תטיבון:
|
| 12And even now, says the Lord, return to Me with all your heart, and with fasting and with weeping and with lamentation. |
|
יבוְגַם־עַתָּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה שֻׁ֥בוּ עָדַ֖י בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם וּבְצ֥וֹם וּבִבְכִ֖י וּבְמִסְפֵּֽד: |
| 13And rend your hearts and not your garments, and return to the Lord your God, for He is gracious and merciful, slow to anger, and of great kindness, and He repents of the evil. |
|
יגוְקִרְע֚וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל־בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי־חַנּ֚וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֚רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָֽרָעָֽה: |
| and not your garments. for I do not pay heed to the rending of your garments. Another explanation: Rend your hearts and you will not need to rend your garments because of mourning. |
|
ואל בגדיכם.
כי איני חש לקריעת בגדיכם ד"א קרעו לבבכם ואל תצטרכו לקרוע בגדיכם מחמת אבל:
|
| and He repents of the evil. I.e., He turns to another thought. |
|
ונחם על הרעה.
נהפך למחשבה אחרת:
|
| 14Whoever knows shall repent and regret, and it shall leave after it a blessing, a meal offering and a libation to the Lord your God. |
|
ידמִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֚יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
| Whoever knows. that he is guilty of iniquity. |
|
מי יודע.
שיש בו עון ישוב וניחם:
|
| shall return and repent, and it shall leave. I.e., the hasil and the gazam will leave a blessing after it; through the repentance, a blessing will come in the produce. |
|
והשאיר.
החסיל והגזם אחריו ברכה ע"י התשובה תבא ברכה בפירות:
|
| 15Sound a shophar in Zion; proclaim a fast, call an assembly. |
|
טותִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה: |
| 16Gather the people, prepare the congregation, assemble the elders, gather the infants and the sucklings; let a bridegroom come out of his chamber and a bride from her canopy. |
|
טזאִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֚וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיוֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֚א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵֽחֻפָּתָֽהּ: |
| assemble the elders. Heb. קִבְצוּ. This is of the form of (I Kings 18:19) “Send and gather (קְבֹץ) for me,” an expression which is weak and light. |
|
קבצו זקנים.
ממשקלות שלח קבוץ אלי ל' רפי וקל:
|
| 17Between the porch and the altar let the priests, the ministers of the Lord, weep, and let them say, "O Lord, have pity on Your people, and do not make Your heritage a derision, for nations to make them an example. Why should they say among the peoples, 'Where is their God?' " |
|
יזבֵּ֚ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י יְהֹוָ֑ה וְיֹֽאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהֹוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַֽחֲלָֽתְךָ֚ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשָׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָמָּה יֹֽאמְר֣וּ בָֽעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם: |
| a derision. Heb. לְחֶרְפָּה |
|
לחרפה.
לגדופין:
|
| for nations to make them an example. Heb. לְמְשָׁל, an expression of, (Deut. 28:37) “for an example (מָשָל) and for a conversation piece.” |
|
למשל בם גוים.
לשון משל ושנינה:
|
| 18And the Lord was zealous for His land, and He pitied His people. |
|
יחוַיְקַנֵּ֥א יְהֹוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ: |
| And the Lord was zealous for His land. Heb. וַיְקַנֵּא, an expression similar to (Num. 11:29) “Are you zealous (הַמְקַנֵּא) for me?” Their distress entered His heart, and He fought their battle and engaged in their necessities. Our Sages explain it as an expression of warning. He warned the locusts concerning His land. [from Sotah 3a] |
|
ויקנא ה' לארצו.
לשון המקנא אתה לי (מדבר יא) נכנסה בלבו צרתה ונלח' במלחמת' ונתעסק בצרכיה ורבותינו פירשו לשון התראה התרה בגובאי על עסקי ארצו:
|
| 19And the Lord replied and said to His people: Behold I send you the corn, the must, and the oil, and you shall be sated by it, and I will no longer make you a derision among the nations. |
|
יטוַיַּ֨עַן יְהֹוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִֽנְנִ֨י שֹׁלֵ֚חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹֽא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם: |
| derision. Heb. חֶרְפָּה, a derision, that they will call you ill-provided. |
|
חרפה.
גדוף שיקראו אתכם חסירי לחם:
|
| 20And the northerner I will distance from you, and I will drive him to a land barren and desolate; its face to the eastern sea and its end to the western sea, and its stench shall ascend and its ill savor shall ascend, for it did great things. |
|
כוְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵֽעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֘ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֗וֹ וְתַ֙עַל֙ צַֽחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַֽעֲשֽׂוֹת: |
| And the northerner. Heb. הַצְּפוֹנִי. This can be interpreted as referring to the host of locusts, upon which the expression, “and I will drive him to a land barren and desolate,” fits aptly. Another explanation: The people that come from the north, viz., the kings of Assyria. And our Sages (Sukkah 52a) state: This is the temptation, which is hidden (צָפוּן) in a person’s heart. |
|
ואת הצפוני.
יש לפותרו על חיל הארבה ועליו נופל ל' הדחתיו אל ארץ ציה ושממה ד"א העם הבא מצפון מלכי אשור ורבותינו אומרים זה יצר הרע שצפון בלבבו של אדם:
|
| the western sea. the eastern sea. And our Sages, who interpreted it [i.e., הַצְּפוֹנִי] as a reference to temptation, interpreted these two seas as the First Temple and the Second Temple. I.e, they explain הַקַּדְמוֹנִי as first and הָאַחֲרוֹן as last. And so they explained it: Because he directed his face toward the First Temple and the Second Temple and destroyed them. [God says: I will drive him out to a land barren and desolate, where he will find no one to incite. That will be because he set his sights for the First Temple and for the Second Temple and, because he incited the people to sin, they were destroyed. The two Temples, where everyone would gather during the three Pilgrimage Festivals, are symbolized by the sea, where water of the streams gather.] And, according to the Targum, who explains it as a reference to the king of Assyria, we must explain “his face to the eastern sea, and his end to the western sea” to mean that part of his army I will send to the east and part of it to the west. |
|
הקדמוני.
המזרחי ורבותינו שפירשו ביצר הרע דרשו שני הימים הללו במקדש ראשון ובמקדש שני וכן פירשוהו על אשר שם פניו במקדש ראשון ושני והחריבם ולפי התרגום שפירשו על חיל מלך אשור צ"ל פניו (אל) הים הקדמוני מקצת חילו אשלח למזרח ומקצתו למערב:
|
| its ill savor. Heb. צַחֲנָתוֹ. The word בָאְשוֹ, its stench, indicates concerning that it is an expression of filth. |
|
צחנתו.
באשו יורה עליו שהוא לשון זוהם וטינוף:
|
| for it did great things. I.e, it did a great evil, for it stretched forth its hands upon the great. |
|
כי הגדיל לעשות.
ראה שפשט ידו בגדולים:
|
| 21Have no fear, O land; rejoice and jubilate, for the Lord has performed great things. |
|
כאאַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשֽׂוֹת: |
| Have no fear, O land. I.e, the land of Israel, when you repent. |
|
אל תיראי אדמה.
ארץ ישראל אם תשובי בתשובה:
|
| 22Fear not, O beasts of the field, for the dwelling places of the wilderness have become covered with grass, for the trees have borne their fruit, the fig tree and the vine have given forth their strength. |
|
כבאַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּֽהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָֽשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּֽי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָֽתְנ֥וּ חֵילָֽם: |
| 23And the children of Zion, rejoice and jubilate with the Lord your God, for He gave you the teacher for justification, and He brought down for you rain, the early rain and the late rain in the first month. |
|
כגוּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֚ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי־נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת־הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם מוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּֽרִאשֽׁוֹן: |
| the teacher for justification. Heb. מוֹרֶה. Your prophets who teach you to return to Me, in order to justify you. |
|
את המורה.
את נביאיכם המורים אתכם לשוב אלי כדי לצדק אתכם:
|
| the early rain and the late rain.. Heb. מוֹרֶה, like (Deut. 11:14) “the early rain (יוֹרֶה) and the late rain (וּמַלְקוֹש).” |
|
מורה ומלקוש.
כמו יורה ומלקוש (דברים י״א:י״ד):
|
| in the first month. In Nissan. Although the early rain is the first rain, which falls on the seeds, and that is in Marcheshvan, that year they sowed in Nissan, as is explained in Tractate Taanith (5a) that the grain grew in eleven days. |
|
בראשון.
בניסן ואע"פ שהיורה היא רביעה ראשונה היורדת על הזרע והוא במרחשון אותה שנה בניסן זרעו כמו שמפורש במסכת תענית שגדלה התבואה באחד עשר יום:
|
| 24And the granaries shall be filled with grain, and the vats shall roar with must and oil. |
|
כדוּמָֽלְא֥וּ הַגְּרָנ֖וֹת בָּ֑ר וְהֵשִׁ֥יקוּ הַיְקָבִ֖ים תִּיר֥וֹשׁ וְיִצְהָֽר: |
| shall roar. Heb. וְהֵשִׁיקוּ, an expression of making noise when the stream runs down from the winepress into the vat (הַיֶקֶב), which is the pit before the winepress |
|
והשיקו.
לשון השמעת קול כשהקילוח יורד מן הגת אל תוך היקב והוא הבור שלפני הגת:
|
| 25And I will repay you for the years that the increasing locust, the nibbling locust, the finishing locust, and the shearing locust have devoured-My great army, which I have sent against you. |
|
כהוְשִׁלַּמְתִּ֚י לָכֶם֙ אֶת־הַשָּׁנִ֔ים אֲשֶׁר֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה הַיֶּ֖לֶק וְהֶֽחָסִ֣יל וְהַגָּזָ֑ם חֵילִי֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר שִׁלַּ֖חְתִּי בָּכֶֽם: |
| 26And you shall eat, eating and being sated, and you shall praise the Name of the Lord your God, Who has performed wonders with you, and My people shall never be ashamed. |
|
כווַֽאֲכַלְתֶּ֚ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֚ם יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹֽא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם: |
| 27And you shall know that I am in the midst of Israel, and I am the Lord your God, there is no other; and My people shall never be ashamed. |
|
כזוִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֚רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַֽאֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵב֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם: |
