| 1And the word of the Lord of Hosts came [to me], saying: |
|
אוַיְהִ֛י דְּבַר־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹֽר: |
| 2So said the Lord of Hosts: I am jealous for Zion with great jealousy, and with great fury I am jealous for her. |
|
בכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת קִנֵּ֥אתִי לְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְחֵמָ֥ה גְדוֹלָ֖ה קִנֵּ֥אתִי לָֽהּ: |
| I am jealous for her. For [not 'to’] her. And you will not need to fast and to mourn. And so is the end of the chapter: “The fast of the fifth month, etc.” |
|
קנאתי לה.
בשבילה ולא תזקקו לצום ולספוד וכן סוף הענין צום החמישי וגומר:
|
| 3So said the Lord: I will return to Zion, and I will dwell in the midst of Jerusalem; and Jerusalem shall be called the city of truth, and the mount of the Lord of Hosts [shall be called] the holy mountain. |
|
גכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁבְתִּי אֶל־צִיּ֔וֹן וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֚ה יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת וְהַר־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ: |
| 4So said the Lord of Hosts: Old men and women shall yet sit in the streets of Jerusalem, each man with his staff in his hand because of old age. |
|
דכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֹ֚ד יֵֽשְׁבוּ֙ זְקֵנִ֣ים וּזְקֵנ֔וֹת בִּרְחֹב֖וֹת יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ מֵרֹ֥ב יָמִֽים: |
| because of old age. they will require the staff in their hand. |
|
מרוב ימים.
יהיו צריכים למשענת בידם:
|
| 5And the streets of the city shall be filled, with boys and girls playing in its streets. |
|
הוּרְחֹב֚וֹת הָעִיר֙ יִמָּ֣לְא֔וּ יְלָדִ֖ים וִֽילָד֑וֹת מְשַֽׂחֲקִ֖ים בִּרְחֹֽבֹתֶֽיהָ: |
| 6So said the Lord of Hosts: As it will be wonderful in the eyes of the remnant of this people in those days, it will also be wonderful in My eyes, says the Lord of Hosts. |
|
וכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּ֣י יִפָּלֵ֗א בְּעֵינֵי֙ שְׁאֵרִית֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם גַּם־בְּעֵינַי֙ יִפָּלֵ֔א נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: |
| As it will be wonderful. in their eyes, the great loving-kindness that I will do for them. |
|
כי יפלא.
בעיניהם החסד הגדול אשר אעשה להם:
|
| it will also be wonderful in My eyes. how I returned from the great wrath. And our Sages expounded on [this phrase], concerning the slaughter of the evil inclination, in tractate Sukkah (52a). |
|
גם בעיני יפלא.
איך שבתי מן החרון הגדול ורבותינו דרשוהו על שחיטת יצר הרע במסכת סוכה:
|
| it will also be wonderful in My eyes. how the righteous will be able to stand up against [the evil inclination] during their lifetime. |
|
בעיני יפלא.
איך יוכלו הצדיקים לעמוד כנגדו בחייהם:
|
| 7So said the Lord of Hosts: Behold I will save My people from the land of the east and from the land of the west. |
|
זכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִֽנְנִ֥י מוֹשִׁ֛יעַ אֶת־עַמִּ֖י מֵאֶ֣רֶץ מִזְרָ֑ח וּמֵאֶ֖רֶץ מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ: |
| 8And I will bring them, and they shall dwell in the midst of Jerusalem; and they shall be My people, and I shall be their God, in truth and in righteousness. |
|
חוְהֵֽבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם וְשָֽׁכְנ֖וּ בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶֽהְיֶ֚ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים בֶּֽאֱמֶ֖ת וּבִצְדָקָֽה: |
| 9So said the Lord of Hosts: Let your hands be strong, you who hear in these days these words from the mouth of the prophets that were [prophesying] in the day that the foundation of the house of the Lord of Hosts was laid, even the Temple, that it might be built. |
|
טכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ תֶּֽחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֔ם הַשֹּֽׁמְעִים֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֵ֖ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה מִפִּי֙ הַנְּבִיאִ֔ים אֲ֠שֶׁר בְּי֞וֹם יֻסַּ֨ד בֵּֽית־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת הַֽהֵיכָ֖ל לְהִבָּנֽוֹת: |
| Let your hands be strong. to build and to complete [the Temple]; and do not fear the people of the land, who are weakening your hands and frightening you from building it, as is related in the Book of Ezra (4:4). |
|
תחזקנה ידיכם.
לבנות ולהשלים ואל תיראו מעם הארץ המרפים ידיכם ומבהילי' אתכם מלבנות וכמו שמפורש בספר (עזרא ד׳:ד׳):
|
| you who hear in these days. In the fourth year of Darius |
|
השומעים בימים האלה.
בשנת ד' לדריוש:
|
| these words. of consolations from the mouths of the prophets who prophesied for [the people] - on the day the foundation of the house of the Lord was laid, in the second year of Darius - to begin the work. Those prophets were proven with their words to be true prophets in your eyes; therefore, it is also worthy to rely on them for the words of consolation concerning the present time. And in what way were they proven? |
|
את הדברים האלה.
של ניחומים מפי הנביאים אשר נבאו להם אז ביום יוסד בית ה' בשנת שתים לדריוש את הדברים להתחיל במלאכה כי נבחנו אותם הנביאים בעיניהם בדבריהם שהם נביאי אמת ולפיכך כדאי הם לסמוך עליהם אף בדברי ניחומים של עכשיו ובמה נבחנוה:
|
| 10For before those days, there was no hire for man; neither was there any hire for beast. And for him that went out or came in, there was no peace because of the adversary, and I would incite all men, each one against his neighbor. |
|
יכִּ֗י לִפְנֵי֙ הַיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם שְׂכַ֚ר הָֽאָדָם֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔ה וּשְׂכַ֥ר הַבְּהֵמָ֖ה אֵינֶ֑נָּה וְלַיּוֹצֵ֨א וְלַבָּ֚א אֵֽין־שָׁלוֹם֙ מִן־הַצָּ֔ר וַֽאֲשַׁלַּ֥ח אֶת־כָּל־הָֽאָדָ֖ם אִ֥ישׁ בְּרֵעֵֽהוּ: |
| For before those days, there was no hire for man, etc.. They prophesied for you that when you would begin the work, a blessing would come into the work of your hands; and their words were fulfilled, for now it is not like the early days. |
|
כי לפני הימים ההם שכר האדם וגומר. והם נבאו לכם שמשתתחילו במלאכה תבא ברכה במעשה ידיכם ונתקיימו דבריהם שהרי עתה לא כימים הראשונים:
|
| 11But now I am not [the same] to the remnant of this people as in the early days, said the Lord of Hosts. |
|
יאוְעַתָּ֗ה לֹ֣א כַיָּמִ֚ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ אֲנִ֔י לִשְׁאֵרִ֖ית הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: |
| 12For the sowing is for peace. The vine shall give forth its fruit, and the earth shall give forth its produce, and the heavens shall give forth their dew-and I will cause the remnant of this people to inherit all these. |
|
יבכִּֽי־זֶ֣רַע הַשָּׁל֗וֹם הַגֶּ֜פֶן תִּתֵּ֚ן פִּרְיָהּ֙ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְהַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ טַלָּ֑ם וְהִנְחַלְתִּ֗י אֶת־שְׁאֵרִ֛ית הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה: |
| 13And it shall come to pass that [just] as you were a curse among the nations, O house of Judah and house of Israel, so will I save you-and you shall be a blessing. Fear not; may your hands be strengthened! |
|
יגוְהָיָ֡ה כַּֽאֲשֶׁר֩ הֱיִיתֶ֨ם קְלָלָ֜ה בַּגּוֹיִ֗ם בֵּ֚ית יְהוּדָה֙ וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּן אוֹשִׁ֣יע אֶתְכֶ֔ם וִֽהְיִיתֶ֖ם בְּרָכָ֑ה אַל־תִּירָ֖אוּ תֶּֽחֱזַ֥קְנָה יְדֵיכֶֽם: |
| 14For so said the Lord of Hosts: As I planned to do evil to you when your forefathers provoked Me-said the Lord of Hosts-and I did not repent, |
|
ידכִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ כַּֽאֲשֶׁ֨ר זָמַמְ֜תִּי לְהָרַ֣ע לָכֶ֗ם בְּהַקְצִ֚יף אֲבֹֽתֵיכֶם֙ אֹתִ֔י אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֖א נִחָֽמְתִּי: |
| and I did not repent. of what I had planned to bring upon you, [or] retract it; but I brought it. Neither will I repent of the good that I have planned for you. |
|
ולא נחמתי.
על אשר זמותי להביא עליכם לחזור בי אלא הביאותיה כן לא אתנחם על הטובה אשר זממתי לכם:
|
| 15so have I turned about. I have planned in these days to do good to Jerusalem and to the house of Judah; do not fear. |
|
טוכֵּ֣ן שַׁ֚בְתִּי זָמַ֙מְתִּי֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהֵיטִ֥יב אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה אַל־תִּירָֽאוּ: |
| 16These are the things that you shall do: Speak the truth each one with his neighbor; truth, and judgment of peace you shall judge in your cities. |
|
טזאֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֚וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַֽׁעֲרֵיכֶֽם: |
| and judgment of peace. I.e., compromise. |
|
ומשפט שלום.
היא הפשרה:
|
| 17And let no one think evil of his neighbors in your heart, nor shall you love a false oath-for all these are what I hate, says the Lord. |
|
יזוְאִ֣ישׁ | אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַל־תֶּֽאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| And let no one think evil of his neighbors. He warned them concerning hatred without cause, which brought about the destruction of the Second Temple. |
|
ואיש את רעת רעהו.
הזהירם על שנאת חנם והיא שהחריבה בית המקדש שני:
|
| 18And the word of the Lord of Hosts came to me, saying: |
|
יחוַיְהִ֛י דְּבַר־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 19So said the Lord of Hosts: The fast of the fourth [month], the fast of the fifth [month], the fast of the seventh [month], and the fast of the tenth [month] shall be for the house of Judah for joy and happiness and for happy holidays-but love truth and peace. |
|
יטכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י יִֽהְיֶ֚ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹֽעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָֽאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ: |
| the fast of the fourth [month]. The fast of Tammuz, which is the fourth of the months. |
|
צום הרביעי.
צום של תמוז שהוא רביעי לחדשים:
|
| the fast of the fifth [month]. of Av. |
|
צום החמישי.
של אב:
|
| the fast of the seventh [month]. The third of Tishri, when Gedaliah was assassinated. |
|
וצום השביעי.
שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה:
|
| and the fast of the tenth [month]. Of Teveth. |
|
וצום העשירי.
של טבת:
|
| 20So said the Lord of Hosts: [There will] yet [be a time] that peoples and the inhabitants of many cities shall come. |
|
ככֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת עֹד אֲשֶׁר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹֽשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת: |
| 21And the inhabitants of one shall go to another, saying, "Let us go to pray before the Lord and to entreat the Lord of Hosts. I, too, will go." |
|
כאוְֽהָלְכ֡וּ יוֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶל־אַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֚ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֵֽלְכָ֖ה גַּם־אָֽנִי: |
| 22And many peoples and powerful nations shall come to entreat the Lord of Hosts in Jerusalem, and to pray before the Lord. |
|
כבוּבָ֨אוּ עַמִּ֚ים רַבִּים֙ וְגוֹיִ֣ם עֲצוּמִ֔ים לְבַקֵּ֛שׁ אֶת־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וּלְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| 23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you." |
|
כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם: |
| ten men. from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred. |
|
עשרה אנשים.
משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':
|
