1O God of vengeance, O Lord; O God show vengeance. |
|
אאֵֽל־נְקָמ֥וֹת יְהֹוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע: |
show. Heb. הופיע, show and reveal to us Your vengeance. |
|
הופיע.
הראה וגלה לנו את נקמתך:
|
2Exalt Yourself, O Judge of the earth, render to the haughty their recompense. |
|
בהִנָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֜מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים: |
3How long will the wicked, O Lord, how long will the wicked rejoice? |
|
געַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהֹוָ֑ה עַד־מָ֜תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַֽעֲלֹֽזוּ: |
4They spout forth, they speak falsely; all workers of violence boast. |
|
דיַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֜תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: |
boast. Heb. יתאמרו. They praise themselves, as (Deut. 26:17): “you praised (האמרת),” and “praised you (האמירך).” |
|
יתאמרו.
ישתבחו כמו (דברים כו) האמרת והאמירך:
|
5Your people, O Lord, they crush, and Your inheritance they afflict. |
|
העַמְּךָ֣ יְ֖הֹוָה יְדַכְּא֑וּ וְנַֽחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ: |
6They slay the widow and the stranger, and they murder the orphans. |
|
ואַלְמָ֣נָה וְגֵ֣ר יַֽהֲרֹ֑גוּ וִ֖יתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ: |
7They say, "Yah will not see, nor will the God of Jacob understand." |
|
זוַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֥א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹ֥א יָ֜בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: |
8Understand, [you] most boorish of the people, and [you] fools, when will you gain intelligence? |
|
חבִּ֣ינוּ בֹּֽעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֜כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ: |
Understand, [you] most boorish of the people. the most foolish peoples in the world. |
|
בינו בוערים בעם.
קצת שוטים שבעולם:
|
9Will He Who implants the ear not hear or will He Who forms the eye not see? |
|
טהֲנֹ֣טַע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִם־יֹ֣צֵ֥ר עַ֜֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט: |
Will He Who implants the ear. Is it possible that the Holy One, blessed be He, Who implanted the ear, should not hear the cry of His people and their affliction? |
|
הנוטע אזן.
שמא הקב"ה שנטע אוזן לא ישמע צעקת עמו ועניו:
|
10Will He Who chastises nations not reprove? [He is] the One Who teaches man knowledge. |
|
יהֲיֹסֵ֣ר גּ֖וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת: |
will He… not reprove. and chastise you for that? |
|
הלא יוכיח.
ייסר אתכם על כך:
|
11The Lord knows man's thoughts that they are vanity. |
|
יאיְהֹוָ֗ה יֹ֖דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּ֖י הֵ֣מָּה הָֽבֶל: |
The Lord knows. your thoughts, that you are thinking to be haughty with the crown of the kingdom, and you should know that they [your thoughts] are vanity. |
|
ה' יודע.
מחשבותיכם שאתם סבורין להתגאות בנזר המלוכה ותדעו כי הבל הם:
|
12Fortunate is the man whom You, Yah, chastise, and from Your Torah You teach him. |
|
יבאַשְׁרֵ֚י הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּמִתּוֹרָֽתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ: |
Fortunate is the man. Fortunate are the righteous who are afflicted under Your hands, provided that they engage in Torah and mitzvoth. |
|
אשרי הגבר.
אשריהם הצדיקי' המעוני' תחת ידיכם ובלבד שיהו עוסקין בתורה ובמצות:
|
13To grant him peace from days of evil, while a pit is dug for the wicked. |
|
יגלְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַד־יִכָּרֶ֖ה לָֽרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת: |
To grant him peace from days of evil. For the chastisements cause him to have peace from the days of the judgment of Gehinnom. |
|
להשקיט לו מימי רע.
כי היסורין גורמין לו להשקיט להם מימי דין גיהנם:
|
while. he sees that a pit is dug for the wicked man. |
|
עד.
שיראה שיכרה לרשע שחת:
|
14For the Lord will not forsake His people, nor will He desert His inheritance. |
|
ידכִּ֚י | לֹֽא־יִטֹּ֣שׁ יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֜נַֽחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַֽעֲזֹֽב: |
15For until righteousness will judgment return, and after it all those upright in heart. |
|
טוכִּֽי־עַד־צֶ֖דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֜אַֽחֲרָ֗יו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: |
For until righteousness will judgment return. [i. e., the judgment of] their chastisements [will persist] until they become righteous because of them. And after the judgment, all those upright in heart will gather, for they will receive their reward. |
|
כי עד צדק ישוב משפט.
היסורין שלהם עד שיצדקו בשבילם ואחר המשפט כל ישרי לב יתקבצו כי יטלו שכרם:
|
16Who will rise up for me against evildoers; who will stand up for me against workers of violence? |
|
טזמִֽי־יָק֣וּם לִ֖י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֜֗י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: |
Who will rise up for me. Whose merit will stand up for us among these evildoers? |
|
מי יקום לי.
זכות מי יעמד לנו בין המריעים הללו:
|
17Had not the Lord been my help, in an instant my soul would rest silent. |
|
יזלוּלֵ֣י יְ֖הֹוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט | שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי: |
Silent. silence. |
|
דומה.
דומיה:
|
18If I said, "My foot has slipped," Your kindness, O Lord, supported me. |
|
יחאִם־אָ֖מַרְתִּי מָטָ֣ה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֜הֹוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי: |
19With my many thoughts within me, Your consolations cheered me. |
|
יטבְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֜נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַֽׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי: |
20Will the throne of evil join You, which forms iniquity for a statute? |
|
כהַיְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק: |
Will the throne of evil join You. Will it be able to compare to You? |
|
היחברך כסא הוות.
היוכל להדמות לך האומות היוצרים צלמים ומסכות של עמל:
|
for a statute. for the sake of a statue, to be for them as the statute of their worship. |
|
עלי חק.
בשביל חק להיותו חק להם עבודתם:
|
21They gather upon the soul of the righteous and condemn innocent blood. |
|
כאיָגוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ: |
They gather. Troops gather upon a Jewish soul to kill [him]. |
|
יגודו.
יאספו גדודים על נפש צדיק להרוג:
|
and condemn. Heb. ירשיעו. They condemn in judgment to kill him. |
|
ירשיעו.
יחייבו בדין להורגו:
|
22But the Lord was my fortress, and my God the rock of my refuge. |
|
כבוַיְהִ֣י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵֽ֜אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי: |
23And He returned upon them their violence, and for their evil, may He cut them off; may the Lord our God cut them off. |
|
כגוַיָּ֚שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם | אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָֽעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֜צְמִיתֵ֗ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
their violence. Heb. אונם, their violence, as (Job 21:19): “Should God lay away his violence (אונו) for his sons?” |
|
אונם.
אונסם כמו (איוב כ״א:י״ט) יצפון לבניו אונו:
|