Chapter 2

1And the word of the Lord came to me, saying:   אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2Go and call out in the ears of Jerusalem, saying: so said the Lord: I remember to you the lovingkindness of your youth, the love of your nuptials, your following Me in the desert, in a land not sown.   בהָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ בְּאָזְנֵי֙ יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֚רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַֽהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֚ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה:
I remember to you. Were you to return to Me, I would desire to have mercy on you for I remember the loving kindness of your youth and the love of the nuptials of your wedding canopy, when I brought you into the wedding canopy, and this (כלולתיך) is an expression of bringing in. Your nuptials (Noces in O.F.). Now what was the loving kindness of your youth? Your following My messengers, Moses and Aaron, from an inhabited land to the desert without provisions for the way since you believed in Me.   זכרתי לך.  אם הייתם שבים אלי תאוותי לרחם עליכם כי זכרת חסד נעוריך ואהבת כלילת חופתך שהכללתיך לחופה ול' הכנסה הוא, כלולותיך נוצי"ש בלעז, ומה הוא חסד נעוריך לכתך אחר שלוחי משה ואהרן מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צדה לדרך כי האמנתם בי:
3Israel is holy to the Lord, the first of His grain; all who eat him shall be guilty, evil shall befall them, says the Lord.   גקֹ֚דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תְּבֽוּאָתֹ֑ה כָּל־אֹֽכְלָ֣יו יֶאְשָּׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:
Israel is holy. like terumah.   קדש ישראל.  כתרומה:
the first of His grain. Like the first of the harvest before the Omer, which it is forbidden to eat, and whoever eats it is liable, so will all those who eat him be guilty. So did Jonathan render it.   ראשית תבואתה.  כראשית קציר לפני העומר שאסור באכילה והאוכלו מתחייב כן כל אוכליו יאשמו כן ת"י:
4Hearken to the word of the Lord, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel.   דשִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
5So says the Lord: What wrong did your forefathers find in Me, that they distanced themselves from Me, and they went after futility and themselves became futile?   הכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּֽצְא֨וּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָֽחֲק֖וּ מֵֽעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַֽחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ:
6And they did not say, "Where is the Lord, Who brought us up from the land of Egypt, Who led us in the desert, in a land of plains and pits, in a land of waste and darkness, in a land where no man had passed and where no man had dwelt.   ווְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַמַּֽעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֚ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֙רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא־עָ֚בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם:
And they did not say, Where is the Lord. that we should follow other gods?   ולא אמרו איה ה'.  כי נלך אחרי אלהים אחרי':
plains. Heb. ערבה (planure in O.F.), related to pianoro in Old Italian, meaning ‘a plateau.’   ערבה.  פלנור"א בלעז:
and pits. Heb. ושוחה (enfosses in O.F.), pitted.   ושוחה.  נטויה אינפוושיא"ה בלעז:
waste. Heb. ציה (degat in French).   ציה.  דישגאט"ה בלעז:
and darkness. Heb. וצלמות. An expression of darkness.   וצלמות.  לשון חשך:
7And I brought you to a forest land to eat of its produce and its goodness, and you came and contaminated My land, and made My heritage an abomination.   זוָֽאָבִ֚יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַֽחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתֽוֹעֵבָֽה:
to a forest land. To the land of Israel which is planted like כרמל, meaning: planted like a forest.   אל ארץ הכרמל.  לארעא דישראל דהות מנצבא ככרמלא, פירש נטועה כיער:
8The priests did not say, "Where is the Lord?" And those who hold onto the Torah did not know Me and the rulers rebelled against Me, and the prophets prophesied by Baal and followed what does not avail.   חהַכֹּֽהֲנִ֗ים לֹ֚א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹֽפְשֵׂ֚י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָֽרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַֽחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ:
and those who hold onto the Torah. The Sanhedrin.   תופשי התורה.  סנהדרין:
and the rulers. the kings.   והרועים.  המלכים:
prophesied by Baal. In the name of Baal.   נבאו בבעל.  בשם הבעל:
9Therefore, I will still contend with you, says the Lord, and with your children's children will I contend.   טלָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב:
Therefore, I will still contend. Before I bring misfortune upon you, I will still contend with you through My prophets, although I have already contended with you many days.   עוד אריב.  טרם אביא עליכם רעה אתווכח עמכם עוד ע"י נביאי אע"פי שרבתי עמכם כבר ימים רבים:
10For pass over [to] the isles of the Kittites and see, and send to Kedar and consider diligently, and see whether there was any such thing,   יכִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֚י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּֽוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָֽיְתָ֖ה כָּזֹֽאת:
the isles of the Kittites. To the isles of the Kittites. איי is (isles in French).   איי כתיים.  לאיי כתיים:
the isles . איי is (isles in French).   איי.  אישל"ש בלעז:
and send to Kedar. And send to Kedar to see their custom.   וקדר שלחו.  ולקדר שלחו לראות מנהגם:
and consider diligently. And put your heart to it to consider the matter diligently.   והתבוננו מאד.  ושימו לב להסתכל בדבר יפה:
whether. Heb. הן, like אם, if. Whether either of those nations exchanged its god although they are no gods, yet My nation exchanged their glory, with which they were honored. The Kittites and the Kedarites were tent dwellers and cattle herders, who would travel, go, and wander from pasture to pasture and from desert to desert, and they carry their gods with them to the place where they encamp. But I carried you until I established you, yet you forsook Me. This is how Jonathan paraphrased it. Our Sages said however: The Kittites worshipped water and the Kedarites worshipped fire. And although they know that water quenches fire, they did not forsake their god.   הן.  כמו אם, אם המיר גוי מהם את אלהיו ואע"פ שהמה לא אלהים ועמי המיר את כבודו אשר בו היה נכבד וכתיים וקדריים יושבי אוהלים ורועי מקנה ונוסעים והולכים ומטלטלין ממרעה למרעה וממדבר למדבר ונושאים את אלהיהם עמהם למקום שחונים שם ואני נשאתי אתכם עד אשר קבעתי אתכם והנחתם אותי כך ת"י ורבותינו אמרו כתיים עובדים למים וקדריים עובדים לאש ואע"פ שיודעים שהמים מכבין את האש לא הניחו את אלהיהם:
11Whether a nation exchanged a god although they are not gods. Yet My nation exchanged their glory for what does not avail.   יאהַֽהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל:
for what does not avail. For an idol that does not avail.   בלא יועיל.  בעכו"ם שאין בה תועלת:
12Oh heavens, be astonished about this, and storm, become very desolate, says the Lord.   יבשֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַֽׂעֲר֛וּ חֳרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה:
O heavens, be astonished. Heb. שמו, an expression of astonishment, like השתוממוּ. It is the imperative form, with the same vowel points as (I Sam. 14:9): “If they say thus to us,” Wait (דּמּוּ)."   שמו שמים.  ל' תמהון כמו השתוממו והוא לשון צווי כמו אם כה יאמרו אלינו דומו (שמואל א י״ד:ט׳):
and storm. Heb. ושערו, an expression of סער, a storm.   ושערו.  לשון סער:
become very desolate. As though you are becoming desolate because of the Temple that is destined to be destroyed.   חרבו מאד.  כאילו אתם נחרבים על בית המקדש שעתיד ליחרב:
13For My people have committed two evils; they have forsaken Me, the spring of living waters, to dig for themselves cisterns, broken cisterns that do not hold water.   יגכִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר | מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֚ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם:
two evils. Had they exchanged their Deity [lit. their fear] for one His equal, it would be one evil, and now that they have forsaken Me, that I am a spring of living waters, to follow idols, which are like cisterns of stored up water, and they are broken and cracked, and their water is absorbed in their cracks, these are two evils.   שתים רעות.  אם המירו יראתם בכיוצא בה יש כאן רעה אחת ועכשיו שאותי עזבו שאני מקור מים חיים ללכת אחרי העכו"ם שהם כבורות של מים מכונסין ונשברין ונסדקין ומימיהם נבלעים בסדקיהם הרי שתים רעות:
to dig. Heb. לחצב, lit. to hew.   לחצוב.  לחפור:
that do not hold. (Tendront in O.F.) their water, for the water will make their edge and their walls muddy, and they cave in.   אשר לא יכילו.  טינדרונ"ט בלעז את מימיהם שהמים מטשטשין את שפתם וכותליהם והם נופלין:
14Is Israel a slave? Is he a home-born slave? Why has he become a prey?   ידהַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז:
Is he a home born slave?. The son of a maidservant.   יליד בית.  בן האמה:
15Young lions roar over him: they have raised their voice, and they have made his land a desolation; his cities were burnt without an inhabitant.   טועָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָֽתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֚יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו נִצְּת֖וּ (כתיב נִצְּתֻ֖ה) מִבְּלִ֥י ישֵֽׁב:
roar. roar, a present tense.   ישאגו.  שואגים ל' הווה:
young lions. Symbolic of kings.   כפירים.  מלכים:
were burnt. were burnt with fire.   נצתו.  נצתו באש:
16Also the children of Noph and Tahpanhes will break your crown.   טזגַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף וְתַחְפַּנְחֵ֑ס (כתיב וְתַחְפַּנְֵס֑) יִרְע֖וּךְ קָדְקֹֽד:
Also the children of Noph and Tahpanhes. They are the Egyptians upon whom you trust for aid.   גם בני נוף.  ותחפנחס הם מצרים שאתם בוטחים עליהם לעזרה:
will break your crown. They will break your skull. ירעוּך is an expression of breaking (רציצה), as we translate ורצוץ, “and crushed” (Deut. 28:33), וּרעיע.   ירעוך קדקוד.  ל' רציצה כדמתרגמינן ורצוץ ורעעו:
17Is not this caused to you by your forsaking the Lord your God at the time He leads you by the way?   יזהֲלוֹא־זֹ֖את תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ:
Is not this caused to you. Is not this misfortune and this retribution caused to you by the guilt and the iniquity that you have forsaken the Lord your God?   הלא זאת תעשה לך.  הלא את הרעה ואת הפורענות הזאת תגרום לך האשמה והעון אשר עזבת את ה' אלהיך:
at the time He leads you by the way. For He would teach you the good and the straight way.   בעת מוליכך בדרך.  שהיה מלמד אותך דרך הטובה והישרה:
18And now, what have you to do in the way of Egypt to drink the water of the Shihor and what have you to do in the way of Assyria to drink the water of the river?   יחוְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר:
what have you to do in the way of Egypt. Why do you leave Me and trust in Egypt?   מה לך לדרך מצרים.  למה תעזבי אותי ותבטחי על מצרים:
to drink the water of the Shihor. For they drowned your male children in the Nile. Shihor is the Nile, as it is said: “From the Shihor which is before Egypt,” in the Book of Joshua (13:3).   לשתות מי שיחור.  שטבעו זכוריכם בנילוס שיחור הוא נילוס כמה שנאמר מן השיחור אשר על פני מצרים בספר (יהושע י״ג:ג׳):
and what have you to do. to rebel against Me so that you should be exiled to the way of Assyria, to the other side of the Euphrates River?   ומה לך.  למרוד בי למען תגלי לדרך אשור למעבר נהר פרת:
19Your evil will chastise you, and your backslidings will reprove you, and you shall know and see that your forsaking the Lord your God is evil and bitter, and fear of Me was not upon you, says the Lord God of Hosts.   יטתְּיַסְּרֵ֣ךְ רָֽעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֚י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֚א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת:
Your evil will chastise you. Eventually, your evil will bring suffering upon you.   תיסרך רעתך.  סוף שרעתך תביא עליך יסורין:
and your backslidings. , Heb. ומשבותיך, an expression related to “backsliding children (שובבים)” (infra 3:22).   ומשובותיך.  ל' בנים שובבים (לקמן ג):
will reprove you. Heb. תוכחך, an expression of reproof.   תוכיחוך.  ל' מוסר:
and the fear of Me was not. My fear was not in your heart that you should fear Me.   ולא פחדתי.  פחד שלי לא היה בלבך לירא אותי:
20For of old I broke your yoke, I tore open your yoke-bands, and you said, "I will not transgress," but on every lofty hill and under every leafy tree, you recline as a harlot.   ככִּ֣י מֵֽעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מֽוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אֶעֱב֑וֹר (כתיב אֶעֱב֑וֹד) כִּ֣י עַל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה:
I broke your yoke. To the wooden yoke an expression of breaking applies, and to the yoke-bands which are of leather an expression of tearing open applies.   שברתי עלך.  העול של עץ נופל בו ל' שבירה והמוסרות שהן של עור נופל בהן לשון נתיקה:
yoke-bands. [מוסרותיך are the] ropes used to shackle the yoke [to the animal].   מוסרותיך.  הם רצועות שקושרין בהם העול:
and you said, “I will not transgress.”. your words.   ותאמרי לא אעבור.  על דבריך:
but on every lofty hill. Put you did not keep your promise, for on every lofty hill you recline (צעה). This is an expression of a bed and a sheet (מצע). [The word] כי serves as an expression of ‘but.’   כי על כל גבעה.  אך אתה לא שמרת הבטחתך ועל כל גבעה את צועה ל' משכב ומצע כי משמש ל' אלא:
21Yet I planted you a noble vine stock, throughout of right seed; now how have you turned yourself into a degenerate wild vine to Me?   כאוְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שׂוֹרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה:
I planted you a noble vine stock. Heb. שורק is the branches of a good vine, that is to say the children of pious and righteous fathers. Its midrashic interpretation is: I planted you שורק. I added for you to the seven commandments of the children of Noah, six hundred and six, as is the numerical value of שורק.   נטעתיך שורק.  שורק הוא זמורות גפן טוב כלומר בני אבות כשרים וצדיקים ומדרשו נטעתיך שורק הוספתי לך על שבע מצות של בני נח שש מאות ושש כמנין שורק:
degenerate. Heb. סוּרי (Destoultours in O.F).   סורי.  דישטורלטור"ש בלע"ז:
wild vine. that grows in the forests.   גפן נכריה.  הצומחת ביערים:
22For if you wash with natron and use much soap, your iniquity is stained before Me, says the Lord God.   כבכִּ֚י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֚ם עֲו‍ֹנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
with natron. A type of earth with which garments are cleansed and rubbed.   בנתר.  מין אדמה שחפין ושפין בה את הבגדים:
soap. Heb. בֹּרִית, cleanliness. Comp. “And pure (וּבַר) of heart” (Ps. 24:4). Some explain בֹּרִית as savon in French, soap.   בורית.  נקיון כמו ובר לבב (תהילים כ״ד:ד׳) ויש לועזים בורית שאבו"ן בלעז:
your iniquity is stained. Jon. renders: Like the mark of a stain that is unclean, so have your sins increased before Me.   נכתם עונך.  הא כרושם כתמא דלא דכי כן סגיאו חוביך קדמי:
is stained . כתם is tka in O.F.   כתם.  טאק"א בלעז:
your iniquity. This is said concerning the iniquity of the ‘Golden Calf,’ which remains in existence forever, as it is stated: “And on the day of My visitation, I will visit upon them their sin” (Exodus 32:34). All visitations that come upon Israel have part of the iniquity of the Golden Calf in them.   עונך.  על עון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם (שמות ל״ב:ל״ד) כל פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עון העגל בהם:
23How do you say, "I have not been defiled; I have not gone after the Baalim"? See your way in the valley, know what you have done, [like] a swift young she-camel, clinging to her ways.   כגאֵ֣יךְ תֹּֽאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַֽחֲרֵ֚י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֚י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ:
See your way in the valley. See what you have done opposite Beth-Peor, and until now you adhere to that way like a swift she camel clinging to her ways.   ראי דרכך בגיא.  מה עש . ת מול בית פעור ועוד עתה את מחזקת באותו הדרך כבכרה קלה המשרכת דרכיה:
young she-camel. Heb. בכרה, a young female camel, that loves to wander.“The young camels (בכרי) of Midian” (Isa. 60:6) is translated “and they are young camels,” as we find in Sanhedrin 52a: There are many old camels laden with the skins of young camels (הוגני).   בכרה.  גמלה נקבה בחורה שהיא אוהבת לנוע בכרי מדין (ישעיהו ס׳:ו׳) מתורגם הוגני מדין והם גמלים בחורים כמו שמצינו בסנהדרין נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני:
clinging. Adhering to the ways of her youth, an expression similar to: “it would have clung (מסריך סריך)” (Chullin 51a). This may be associated with “a shoe thong נעל) (שרוך ” (Gen. 14:23). She binds the ways of her youth in her heart.   משרכת.  מחזקת בדרכי נעוריה ל' מסריך סריך ויש לחברו עם שרוך הנעל (בראשית י״ד:כ״ג) קושרת דרכי נערותה בלבה:
24A wild donkey accustomed to the desert, that snuffs up the wind in her desire, her tendency like the sea creatures, who can hinder her? All who seek her will not weary; in her month they will find her.   כדפֶּ֣רֶה | לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֚ת נַפְשָׁהּ֙ (כתיב נַפְשָׁו֙) שָֽׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּֽאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כָּל־מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ:
A wild donkey. (salvatico in O.F.) wild, and some interpret it as poulain in O.F., a foal.   פרה.  שלוואטיק"ו בלעז ויש לועזין קוליי"ן בלעז:
accustomed to the desert. Accustomed to be in the deserts, so she loves to wander.   למוד מדבר.  הלמוד להיות במדברות כן אוהבת לנוע:
that snuffs up the wind. She opens her mouth and snuffs up the wind, and he always returns to his place.   שאפה רוח.  פותחת את פיה ושואפת רוח ולעולם הוא חוזר למקומו:
her tendency like the sea creatures, who can hinder her?. That trait of the sea creatures that she has, for also the sea creature snuffs up the wind, as it is said: “They snuff up the wind like sea creatures” (infra 14:6). Who can hinder her from that trait? So it is with you who can return you from your evil way?   תאנתה מי ישיבנה.  אותה מדת תנינים שיש בה כי גם התנין שואף רוח כמה שנאמר שאפה רוח כתנים (ירמיה יד) מי ישיבנה מאותה מדה כן אתם מי יוכל להשיבכם מדרככם הרעה:
her tendency like a sea creature. Son dagronemant in O.F., dragon nature. Jonathan rendered it in this manner, כערודה. Another explanation: It is an expression of wailing, comp.“moaning and wailing” (תּאניה ואניה) (Lam. 2:5). Another explanation: (sa contree in French,) her country, comp. Taanath Shiloh (Josh. 16:6).   תאנתה.  שו"ן דגרונמינ"ט בלעז וכן ת"י כירודא, ד"א ל' יללה כמו תאניה ואניה (איכה ב) ל"א שאקונטריא"ה בלעז כמו תאנת שילה (יהושע טז):
all who seek her will not weary. For they will weary needlessly, for they will be unable to overtake her. What will her end be? In her month, they will find her. There is one month in the year that she sleeps for the whole month, and then she is captured. You, too, - one month (viz. Ab) was already prepared for you from the days of the spies, when your forefathers established it as a time of vain weeping, therein, you will be captured.   כל מבקשיה לא ייעפו.  כי על חנם ייעפו שלא יוכלו להשיגה ומה סופה בחדשה ימצאונה חדש אחד יש בשנה שהיא ישנה כל החדש ואז היא נלכדת אף אתם חדש אחד (הוא אב) הוכן לכם כבר מימות המרגלים שקבעו אבותיכם בכיית חנם בו תלכדו:
25Withhold your foot from going barefoot and your throat from thirst; but you said, "I despair. No, for I love strangers, and I will follow them."   כהמִנְעִ֚י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וּגְרוֹנֵ֖ךְ (כתיב וּגְורֹנֵ֖ךְ) מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַֽחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ:
Withhold your foot from going barefoot. This your habit, like the wild donkey that loves to wander. My prophets say to you, “Withhold your foot from idolatry lest you go barefoot into exile and withhold your throat from dying of thirst.”   מנעי רגלך מיחף.  זו היא מדתך כפרא האוהבת לנוע נביאי אומרי' ליך מנעי עצמך מעכו"ם שלא תלכי יחף בגולה ומנעי גרונך מלמות בצמא ותאמרי על דברי הנביאים נואש אין מיחוש נואשתי בדבריכם, נואש נוקליי"ר בלע"ז:
but you said. concerning the words of the prophets.   ותאמרי.  ותאמרי על דברי הנביאים:
I despair. It is of no concern. I despair of your words. נואש is (nonkalajjr in O.F.) nonchalair in modern French.   נואש. נואש אין מיחוש נואשתי בדבריכם, נואש נוקליי"ר בלע"ז:
26As the shame of a thief when he is found out, so have the house of Israel been ashamed; they, their kings, their princes, their priests, and their prophets.   כוכְּבֹ֚שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הוֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֚מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹֽהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶֽם:
when he is found out. At the beginning, when he is found to be a thief, and he was presumed to be faithful. In this manner, Jonathan rendered it.   כי ימצא.  בתחלה כשהוא נמצא גנב והוא היה מוחזק נאמן כך ת"י:
27They say to the wood, "You are my father," and to the stone, "You bore us," for they turned to Me their nape and not their face, and at the time of their misfortune they say, "Arise and save us. "   כזאֹֽמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ יְלִדְתָּ֔נוּ (כתיב יְלִדְתָּ֔ניּ) כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֚ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ:
and at the time of their misfortune they say. i.e., they say to Me, “Arise and save us.” Jonathan, too, translates in this manner: And at the time that misfortune befalls them, they deny their idols and confess before Me, and say. “Have mercy upon us and save us.”   ובעת רעתם יאמרו.  אלי קומה והושיענו וכן ת"י ובעידן דבישתא אתיא עליהון כפרין בטעותהון ומודן קדמי ואמרין רחם עלנא ופרוקנא:
28Now where are your gods that you have made for yourself; let them get up if they will save you at the time of your misfortune, for as many as your cities were your gods, O Judea.   כחוְאַיֵּ֚ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יֽוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָֽעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה:
as many as your cities were your gods. In every city was another god.   מספר עריך היו אלהיך.  בכל עיר ועיר אלוה אחר:
29Why should you strive with Me? All of you have rebelled against Me, says the Lord.   כטלָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה:
Why do you contend. How do you come to contend with the quarrel and say, “We do not sin” ?   למה תריבו.  איך תבואו להתווכח בריב ולומר לא חטאנו:
All of you have rebelled against Me. Even the righteous are meant. This is what people say, “With the thorn the cabbage suffers.”   כולכם פשעתם בי.  אף הצדיקים במשמע היינו דאמרי אינשי בהדי הוצא לקיא כרבא:
30In vain have I smitten your children, they received no correction. Your sword devoured your prophets like a destroying lion.   ללַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָֽכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית:
In vain have I smitten. For no purpose, for it did not avail that they should receive correction.   לשוא הכיתי.  על חנם כי לא הועיל שיקחו מוסר:
Your sword devoured. your prophets, Zechariah and Isaiah.   אכלה חרבכם.  את נביאכם, הרגתם את זכריה וישעיה:
31O generation, you see the word of the Lord. Was I a desert to Israel or a land of thick darkness? Why have My people said, "We have been separated; we will no longer come to You"?   לאהַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֚ר הָיִי֙תִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֚וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ:
See the word of the Lord. He took out to them the jar of manna. He said to them, “See here how helpful the word of the Lord is.”   ראו דבר ה'.  הוציא להם צנצנת המן אמר להם ראו כאן מה דבר ה' מועיל:
was I a desert to Israel. Heb. המדבר. This is the interrogative form. Therefore, the ‘mem’ is punctuated ‘weak,’ i.e., without a ‘dagesh’ and the ‘heh’ with a ‘hataph-pattah.’ Did it seem to your forefathers that it was a desert when they traversed it? For I brought down for them this bread, the necessity of each day in its day.   המדבר הייתי לישראל. ל' תימה הוא לכך נקודה מ"ם רפי וה"א בחטף פתח כלום נדמה לאבותיכם שהוא מדבר כשהלכו בו שהורדתי להם לחם זה דבר יום ביומו:
thick darkness. מאפליה, an expression of darkness.   מאפליה.  ל' חשך:
Why have My people said, “We have been separated…” ?. Heb. רדנו, we have been separated from You. Like one who separates (רודֶה) bread from the oven. So is the midrash of Rabbi Tanhuma (Bamidbar 2). Menahem, however, explains רדנוּ as an expression of descending (ירידה) and also in other manners (Machbereth Menahem, p. 162).   מדוע אמרו עמי רדנו.  נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש רבי תנחומא ומנחם פירש רדנו ל' ירידה ועוד פנים אחרים:
32Will a virgin forget her jewelry, a bride her ribbons? Yet My people have forgotten Me for countless days.   לבהֲתִשְׁכַּ֚ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
33How you adorn your way to seek love! Verily, even to the most evil you accustomed your ways.   לגמַה־תֵּיטִ֥בִי דַּרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַֽהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָֽרָע֔וֹת לִמַּ֖דְתְּ (כתיב לִמַּ֖דְתְּי) אֶת־דְּרָכָֽיִךְ:
How you adorn. Heb. תיטבי. You adorn yourself to greet your adulterers. Comp. “And she adorned her head” (I Kings 9:30) concerning Jezebel in the section dealing with Jehu.   תיטיבי.  תקשטי עצמך לקראת נואפיך כמו (מלכים ב ט) ותיטב ראשה דאיזבל בפר' יהוא:
even to the most evil you accustomed. You searched throughout all the evil ways to learn the most corrupt of them all. גם is an expression of ‘even.’   גם את הרעות למדת.  חזרת על כל רוע דרך ללמוד את המקולקלת שבכולם:
verily. Heb. לכן, an expression of a true oath. Verily, to the most evil way of all the ways you accustomed yourself.   גם.  ל' אפילו לכן. ל' שבועת אמת אך את הדרך הרעה שבכל הדרכים למדת לעצמך:
you accustomed. Heb. למדת, lit. you taught.   למדת.  הנהגת:
34Also in your skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; you did not find them breaking in, but for all these.   לדגַּ֚ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה:
you did not find them breaking in. You did not find them breaking in when you slew them.   במחתרת מצאתים.  לא מצאת אותם במחתרת כשהרגת אותם:
you did not find them. So does Scripture say for a feminine second person singular, and there are many such examples in the Book of Ezekiel (16:58), “You bore them (נשאתים).”   מצאתים.  כה יאמר לנקבה ל' פעלת, והרבה יש בספר (יחזקאל י"ז) את נשאתים:
but for all these. i.e., because they were reproving you for all these things.   כי על כל אלה.  שהיו מוכיחים אותך בדברים האלה:
35And you said, "But I am innocent, surely His wrath has gone away from me." Behold, I contend with you concerning because you say, "I have not sinned."   להוַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי:
And you said. i.e., you said in your heart.   ותאמרי.  בלבך:
But I am innocent. That I have purified my soul.   כי נקיתי.  אשר זכאה אני נפשי:
I contend with you. I will come with you in judgment.   נשפט אותך.  בא עמך במשפט:
36How you degrade yourself exceedingly to change your way! You shall also be ashamed through Egypt as you were ashamed through Assyria.   לומַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֚ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּבֹ֔שִׁי כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר:
degrade yourself. Heb. תזלי, an expression of degradation.   תזלי.  לשון זלזול:
to change your way. To leave Me and to rely on Egypt for aid in the days of Jehoiakim and Zedekiah (infra 37).   לשנות את דרכך.  לעזוב אותי ולסמוך על מצרים לעזרה בימי יהויקים וצדקיהו (לקמן ל"ו):
to change. Heb. לשנות, an expression of change.   לשנות.  ל' שינוי:
as you were ashamed through Assyria. Upon whom Ahaz relied and “he oppressed him and did not strengthen him” (II Chron. 28:20).   כאשר בושת מאשור.  שסמך אחז עליו ויצר לו ולא חזקו כמה שנאמר (בד"ה כח):
37Also from this one shall you go out with your hands on your head, for the Lord has despised those whom you trust, and you shall not prosper through them.   לזגַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֚ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטָחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם: