Chapter 18

1For the conductor; of the servant of the Lord, of David, who spoke to the Lord the words of this song on the day that the Lord saved him from the hand of all his enemies and from the hand of Saul.   אלַֽמְנַצֵּ֚חַ | לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֚ר דִּבֶּ֨ר | לַֽיהֹוָ֗ה אֶת־דִּ֖בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֚וֹם | הִצִּיל־יְהֹ֘וָ֥ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֜יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל:
on the day the Lord saved him etc.. When he became old and all his troubles had already passed over him and he was saved from them.   ביום הציל ה' אותו וגו'.  כשהזקין וכבר עברו עליו כל צרותיו ונצול מהם:
and from the hand of Saul. Was not Saul included? But [he is mentioned specifically] because he was the harshest to him and pursued him more than all of them. Similarly, you say (in Josh. 2:1): “see the land and Jericho.”   ומיד שאול.  והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכלם כיוצא בדבר אתה אומר וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב׳:א׳):
2And he said, "I love You, O Lord, my strength.   בוַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָֽמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה חִזְקִֽי:
I love You. Heb. ארחמך, I love You, as the Targum renders (Lev. 19:18): “and you shall love your neighbor,” ותרחם.   ארחמך.  אאהבך כדמתרגם ואהבת לרעך (ויקרא י״ט:י״ח) ותרחם:
3O Lord, my rock and my fortress and my rescuer; my God, my rock, I will take refuge in Him; my shield and the horn of my salvation, my refuge.   גיְהֹוָה֘ סַֽלְעִ֥י וּמְצֽוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֖וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֖י וְקֶ֥רֶן יִ֜שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי:
my rock. For You saved me at the Rock of the Divisions (I Sam. 23:28), when I was trapped between Saul and his men, to be caught, as it is stated (in I Sam. 23:26): “but Saul and his men were encircling to David and his men etc.”   סלעי.  שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו להתפס כמו שנאמ' ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו' (שמואל א כ״ג:כ״ו):
and my fortress. Heb. ומצודתי, an expression of a fortress.   ומצודתי.  לשון מבצר:
my rock. Heb. צורי, an expression of a rock.   צורי.  לשון סלע:
I will take refuge. Abrier in French (to protect, cover; cf. Rashi to Isa. 30:2, Joel 4:16).   אחסה.  אברי"אייר בלע"ז:
I will take refuge in Him. I will take shelter in His shade, as the matter is stated (in Job 24:8): “and without shelter (מחסה) they embrace the rocks,” because the rocks are a shelter and a shield for the travelers from the winds and from the downpour of rains.   אחסה בו.  אתכסה בצלו כענין שנאמר ומבלי מחסה חבקו צור (איוב כ״ד:ח׳) שהסלעים כסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים:
4With praise I call to the Lord, and from my enemies I will be saved.   דמְהֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִן־אֹֽ֜יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ:
With praise I call to the lord. With praises I call Him and pray before Him constantly, i.e., even before the salvation I praise Him, because I am confident that I will be saved from my enemies.   מהולל אקרא ה'.  בהלולים אקרא ואתפלל לפניו תמיד כלומר אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי:
5Bands of death have encompassed me, and streams of scoundrels would affright me.   האֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְנַֽחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי:
Bands of death have encompassed me. On many occasions wicked men have surrounded me. אפפוני is like סבבוני. Similarly (below 40:13), “For countless evils… have encompassed (אפפו) me.”   אפפוני חבלי מות.  פעמי' רבות סבבוני רשעים אפפוני כמו סבבוני וכן אפפו עלי רעות (לקמן מ'):
Bands of death. Heb. חבלי, camps of enemies, as (in I Sam. 10:5): “a band (חבל) of prophets.” But Jonathan renders: as a woman who sits on a birthstool, an expression of the pangs (חבלי) of a woman in confinement.   חבלי מות.  מחנות אויבים כמו חבל נביאים בספר שמואל וי"ת כאיתא דיתבא על מתברא לשון חבלי יולדה:
and streams of scoundrels. That too is an expression of troops that flood like a stream.   ונחלי בליעל.  אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל:
6Bands of the nether world have surrounded me; the snares of death confronted me.   וחֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֜דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת:
Bands of the nether world. Like “bands of death,” camps of wicked men, and I - what did I do?   חבלי שאול.  כמו חבלי מות משריין רשיען ואני מה הייתי עושה:
7When I am in distress, I call upon the Lord; yes, I cry out to my God; out of His temple He hears my voice, and my cry comes before Him in His ears.   זבַּצַּר־לִ֨י | אֶקְרָ֣א יְהֹוָה֘ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵֽיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֜שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֚יו | תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו:
When I am in distress, I call. I would always call upon the Lord.   בצר לי אקרא.  אני הייתי קורא לה' תמיד:
8The earth shook and quaked, the foundations of the mountains did tremble; and they were shaken when He was angered.   חוַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ | הָאָ֗רֶץ וּמֽוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֜יִּֽתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּ֘י חָ֥רָה לֽוֹ:
The earth shook and quaked. This is not connected to the preceding verse, but its beginning is connected to its end; i.e., when He was angered, the earth shook and quaked. [The word] כי is used as an expression of “when.” When He was angered and came to wreak the vengeance of His people, His servants, on Pharaoh and his people, the earth shook and quaked.   ותגעש ותרעש הארץ.  אינו מחובר למקרא עליון אלא מחובר ראשו לסופו כי חרה לו ותגעש ותרעש הארץ כי משמש בלשון כאשר כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ומעמו געשה ורעשה הארץ:
9Smoke went up in His nostrils, and fire out of His mouth did devour; coals flamed forth from Him.   טעָ֘לָ֚ה עָשָׁ֙ן֙ | בְּאַפּ֗וֹ וְ֖אֵשׁ מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֜חָלִ֗ים בָּֽעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ:
Smoke went up in His nostrils. (En ses nariles in Old French, in his nostrils.) So is the custom of every anger, to cause smoke to ascend from his nostrils.   עלה עשן באפו.  אנשישנאר"ילאש בלע"ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו:
10And He bent the heavens, and He came down, and thick darkness was under His feet.   יוַיֵּ֣ט שָׁ֖מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַֽ֜עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו:
And He bent the heavens, and He came down. to pass through the land of Egypt. “He came down” is to be understood in its simple meaning. Another explanation is “i atonvit” in Old French, to flatten, as (in Exod. 39:3), and the radical is רדד.   ויט שמים וירד.  לעבור בארץ מצרי' וירד כמשמעו לשון אחר איאנטב"יש בלע"ז:
11And He rode on a cherub and did fly; He swooped on the wings of the wind.   יאוַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֖רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֜יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ:
He swooped. Heb. וידא, He flew, as (in Deut. 28:49), “as the eagle swoops (ידאה).”   וידא.  ויעף כמו כאשר ידאה הנשר:
12He made darkness His hiding-place about Him as His booth; the darkness of waters, thick clouds of the skies.   יביָ֚שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ | סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֜֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים:
the darkness of waters. that are in the thick clouds of the skies are the darkness that is about Him. Lest you say that within the darkness there is no light, Scripture tells us: From the brightness before Him, and from within His partition, His thick clouds that are about Him are split, and hail and coals of fire pass through them.   חשכת מים.  שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו ושמא תאמר לפנים מן החשך אין אור תלמוד לומר מנוגה אשר נגדו ומתוך מחיצתו את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש:
13From the brightness before Him, His thick cloud passed, hail and coals of fire.   יגמִנֹּ֗גַהּ נֶגְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֜רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:
passed. Heb. עברו, trepasant in Old French, passed. The hail split and passes through onto the Egyptians at the Sea of Reeds.   עברו.  טרישפא"שנט בלע"ז הברד בוקע ועובר על המצריים על ים סוף:
14The Lord thundered from Heaven; and the Most High gave forth His voice with hail and coals of fire.   ידוַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם | יְהֹוָ֗ה וְ֖עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֜רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:
15And He sent out arrows and He scattered them; He shot lightning and He discomfited them.   טווַיִּשְׁלַ֣ח חִ֖צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָ֘קִ֥ים רָ֜֗ב וַיְהֻמֵּֽם:
16And the depths of the water appeared; the foundations of the world were laid bare by Your rebuke, O Lord, by the blast of the breath of Your nostrils.   טזוַיֵּ֚רָא֨וּ | אֲפִ֬יקֵי מַ֗יִם וַיִּגָּלוּ֘ מֽוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּֽעֲרָֽתְךָ֥ יְהֹוָ֑ה מִ֜נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ:
And the depths of the water appeared. when the sea split.   ויראו אפיקי מים.  כשנבקע הים:
the foundations of the world were laid bare. for all the waters in the world split.   ויגלו מוסדות תבל.  שכל מימות שבעולם נבקעו:
by the blast. from the blowing.   מנשמת.  מנשיבת:
17He sent forth from on high [and] He took me; He drew me out of many waters.   יזיִשְׁלַ֣ח מִ֖מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַ֜מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים:
He sent forth from on high. His angels to save Israel from the sea and from the Egyptians.   ישלח ממרום.  מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים:
He drew me out. Heb. ימשני, an expression of drawing out, as (in Exod. 2:10), “I drew him out (משיתהו) of the water.”   ימשני.  לשון הוצאה כמו כי מן המי' משיתהו (שמות ב׳:י׳):
18He delivered me from my mighty enemy, and from those that hated me, for they were too powerful for me.   יחיַצִּילֵ֗נִי מֵאֹֽיְבִ֥י עָ֑ז וּמִ֜שּׂ֗נְאַ֗י כִּֽי־אָֽמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי:
19They confronted me on the day of my calamity, but the Lord was a support to me.   יטיְקַדְּמֽוּנִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֥י יְהֹוָ֗ה לְמִשְׁעָ֥ן לִֽי:
They confronted me. My enemies would hasten and attack me early on the day of my calamity, but the Lord was, etc.   יקדמוני.  אויבי היו ממהרין ומקדימין לבא עלי ביום אידי ויהי ה' וגו':
20And He brought me forth into a wide space; He delivered me because He took delight in me.   כוַיּֽוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֜חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי:
21The Lord rewarded me according to my righteousness; according to the cleanness of my hands He recompensed me.   כאיִגְמְלֵ֣נִי יְהֹוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֜דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי:
according to my righteousness. According to the righteousness of my following Him in the desert.   כצדקי.  כצדק לכתי אחריו במדבר:
according to the cleanness. Heb. כבד, an expression of cleanness, as (below 24:4), “and pure of heart.” Another explanation: He sent forth from on high [and] He took me. [David] said this about himself, concerning the angel who came to the Rock of the Divisions (I Sam. 23:27) to turn Saul away from him, as it is stated: “And an angel came to Saul, etc.”   כבור.  לשון נקיות כמו ובר לבב ד"א ישלח ממרום יקחני כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפנות את שאול מעליו שנאמר ומלאך בא אל שאול גו':
according to my righteousness. that I did not slay him when I sliced off the skirt of his coat. [Obviously, Rashi explains verses 8-17 as referring to Israel’s departure from Egypt. Only in verse 17 does he suggest the explanation that David refers to his own experiences.]   כצדקי.  שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו:
22For I have kept the ways of the Lord and have not wickedly departed from [the commandments of] my God.   כבכִּֽי־ שָׁ֖מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֜שַׁ֗עְתִּי מֵֽאֱלֹהָֽי:
23For all His ordinances were before me; and His statutes I will not remove from myself.   כגכִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֜חֻקֹּתָ֗יו לֹֽא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי:
For all His ordinances were before me. I always placed them before my eyes.   כי כל משפטיו לנגדי.  תמיד שמתים אותם לנגד עיני:
24And I was single-hearted with Him, and I kept myself from my iniquity.   כדוָֽאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֜אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵֽעֲו‍ֹנִֽי:
25And the Lord has recompensed me according to my righteousness, according to the cleanness of my hands before His eyes.   כהוַיָּֽשֶׁב־יְהֹוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֜דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:
26With a kind one, You show Yourself kind, with a sincere man, You show Yourself sincere.   כועִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֜מִ֗ים תִּתַּמָּֽם:
With a kind one, You show Yourself kind. Because so are His ways, to pay a measure for a measure. Kind… sincere… pure, corresponding to the three patriarchs.   עם חסיד תתחסד.  כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה, חסיד תמים נבר כנגד שלש אבות:
27With a pure one, You show Yourself pure, but with a crooked one, You deal crookedly.   כזעִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֜קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל:
With a pure one. a faithful one.   עם נבר.  נאמן:
but with a crooked one. alluding to Pharaoh.   עם עקש.  כנגד פרעה:
28For You deliver a humble people, and You humble haughty eyes.   כחכִּֽי־אַ֖תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל:
29For You light my lamp; the Lord, my God, does light my darkness.   כטכִּֽי־אַ֖תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי:
For You light my lamp. when he fought at night with the Amalekite troop that attacked Ziklag, as it is stated (in I Sam. 30:17): “And David smote them from evening until evening to their morrow.”   כי אתה תאיר נרי.  כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג שנאמר ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל׳:י״ז):
30For by You I run upon a troop, and by my God I scale a wall.   לכִּי־בְ֖ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֜בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר:
For by You. By Your assurance.   כי בך.  במבטחך:
and by my God I scale a wall. When he came to wage war against Jebus, and he said (in I Chron. 11:6): “Whoever smites the Jebusites, etc. shall be a leader and a prince.” Joab brought a green juniper tree, bent it over, suspended himself on it, and scaled the wall. Said David (in Ps. 141:5): “May a righteous man smite me with loving-kindness,” and the Holy one, blessed be He, lowered the wall, and he scaled it (Mid. Ps. 18:24).   ובאלהי אדלג שור.  כשבא להלחם על יבוס ואמר כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (ד"ה א יא) הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה אמר דוד יהלמני צדיק וגו' (לקמן קמא) קצר לו הקב"ה את החומה ודילג במדרש תהלים:
31[He is] the God Whose way is perfect; the word of the Lord is refined; He is a shield to all who trust in Him.   לאהָאֵל֘ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַ֣ת יְהֹוָ֣ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֜֗וּא לְכֹ֚ל | הַֽחוֹסִ֬ים בּֽוֹ:
refined. Pure. He promises and He does.   צרופה.  ברורה מבטיח ועושה:
32For who is God save the Lord? And who is a Rock, save our God?   לבכִּ֚י מִ֣י אֱ֖לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וּמִי־צ֜֗וּר זֽוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ:
33The God is He Who girds me with strength; and He makes my way perfect.   לגהָאֵֽל הַֽמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי:
and He makes my way perfect. He removed all obstacles from my way until it became perfect and paved.   ויתן תמים דרכי.  הסיר מדרכי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש:
34He makes my feet like hinds, and sets me upon my high places.   לדמְשַׁוֶּ֣ה רַ֖גְלַי כָּֽאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּֽ֜מֹתַ֗י יַֽעֲמִידֵֽנִי:
He makes my feet like hinds. The feet of the females stand straighter than those of the males.   משוה רגלי כאילות.  רגלי הנקיבות עומדת ביושר יותר משל זכרים:
35He trains my hands for war so that a copper bow is bent by my arms.   להמְלַמֵּ֣ד יָ֖דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִֽחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֜חוּשָׁ֗ה זְרֽוֹעֹתָֽי:
so that a copper bow is bent by my arms. Heb. ונחתה, an expression of treading the bow, as (below 38:3): “Your arrows were driven (נחתו) into me.” Its radical [or its active voice] is נחת. When it is used in the passive voice, a dagesh comes and causes the “nun” to drop out. Hence נחתה is derived from ננחתה as (below 69:4): “My throat is dried (נחר),” derived from ננחר as (in Jer. 6:29): “The bellows is heated (נחר);” נדף, rattling (in Lev. 26:36) is derived from ננדף; “My eyes stream (נגרה)” (in Lam. 3:49), is like ננגרה; “was given (נתנה)” (Gen. 38:14) is like ננתנה; “they were smitten (נגף)” (II Sam. 10:15) is derived from ננגף. We cannot interpret it as being of the radical חתת, for then it would say נחתתה, as [it says] נעשתה, was done, from עשה; נענתה, was answered, from ענה. Another explanation: and a copper bow is bent by my arms: חית is an expression of treading a bow, as (below 38:3): “Your arrows were driven (נחתו).” The “nun” is not of the radical but it is like נחלו “gave for inheritance” (in Jos. 14:1), and the copper bow was bent by my arms. Copper bows were hanging in David’s house. The kings of the nations would see them and say to each other, “Do you think that David has the strength to bend them? This is only to frighten us.” But he would hear [them] and bend the bows before them.   ונחתה קשת נחושה זרועותי.  ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (לקמן לח) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (לקמן ס"ט) מגזרת ננחר, כמו נחר מפוח (ירמיהו ו׳:כ״ט) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג׳:מ״ט) כמו ננגרה, נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה ד"א ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (לקמן לח) הנו"ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם:
36You have given me the shield of Your salvation; Your right hand has supported me, and You have treated me with great humility.   לווַתִּתֶּן־לִי֘ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִימִֽינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוָֽתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי:
and You have treated me with great humility. You have dealt with me with great humility.   וענותך תרבני.  הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי:
37You have enlarged my step[s] beneath me, and my ankles have not slipped.   לזתַּרְחִ֣יב צַֽעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָֽ֜עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי:
You have enlarged my step[s] beneath me. One who widens his steps does not fall easily. Similarly, Scripture states (in Prov. 4:12): “When you walk, your steps will not be hampered (יצר).”   תרחיב צעדי תחתי.  המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול וכן הוא אומר בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד׳:י״ב):
slipped. Heb. מעדו aluverjert in Old French, to slip.   מעדו.  איקלורגירי"נט בלעז:
my ankles. Heb. קרסלי. They are the feet from the ankle which is called keville (cheville) in Old Frenchand below [to the heel].   קרסולי.  הם הרגלים מן האסתורין שקורין קביל"ייא בלעז ולמטה:
38I have pursued my enemies and overtaken them, never turning back until they were consumed.   לחאֶרְדּ֣וֹף אֽ֖וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֜שׁ֗וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם:
39I have crushed them so that they cannot rise; yea, they are fallen under my feet.   לטאֶמְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֜פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי:
40For You have girded me with strength for the battle; You have subdued under me those that rose up against me.   מוַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי:
41And of my enemies, You have given me the back of their necks; those that hate me, that I may cut them off.   מאוְאֹֽיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֜מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם:
You have given me the back of their necks. They would turn the back of their necks to me and flee.   נתתה לי עורף.  פונים לי עורפם ובורחים:
42They pray but no one saves them; [even] to the Lord, but He answered them not.   מביְשַׁוְּעוּ וְאֵ֣ין מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֜הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם:
They pray. to their idols.   ישועו.  לע"ג שלה':
but no one saves them. Because it [their prayer] has no power, and they return and call upon the Lord, but He does not answer them.   ואין מושיע.  שאין בה יכולת וחוזרים וקוראים אל ה' ולא יענם:
43Then I ground them as dust before the wind; as the mud in the streets I did pour them.   מגוְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם:
Then I ground them. Heb. ואשחקם, an expression of crushing.   ואשחקם.  לשון כתישה:
I did pour them. like loose mud, which is not thick, as (in Gen. 42:35): “when they emptied (מריקים) their sacks;” (in Jer. 48:11), “has not been poured (הורק) from one vessel to another vessel.”   אריקם.  כטיט הנרוק שאינו עב כמו הם מריקים שקיהם (בראשית מ״ב:ל״ה) לא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מ״ח:י״א):
44You allowed me to escape from the contenders of the people; You shall make me the head over nations; may a people that I do not know serve me.   מדתְּפַלְּטֵנִי֘ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֖שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָ֜דַ֗עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי:
You allowed me to escape from the contenders of the people. so that I should not be punished according to Jewish law, for perverting justice or for subjugating an Israelite more than is permitted.   תפלטני מריבי עם.  שלא אענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות:
You shall make me the head over nations. for whom there is no punishment.   תשימני לראש גוים.  שאין עונש בהם:
45As soon as they hear they shall obey me; foreigners shall lie to me.   מהלְשֵׁ֣מַע אֹ֖זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֜כָ֗ר יְֽכַֽחֲשׁוּ־לִֽי:
As soon as they hear. Even in my absence, as long as they hear my message.   לשמע אזן.  אפילו שלא בפני אלא שישמעו שליחותי:
they shall obey me. They shall give heed to my bidding and obey my orders.   ישמעו לי.  יסורו אל משמעתי ויהיו נשמעי' לדברי:
shall lie to me. out of fright.   יכחשו לי.  מחמת יראה:
46Foreigners shall wither, and they shall fear their imprisonments.   מובְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֜יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם:
shall wither. Heb. יבלו. They shall become weary, as (in Exod. 18:18): “you shall surely wither (נבל תבל),” which the Targum renders: you shall surely weary. Menachem (Machbereth p. 45) explains it as (in Gen. 18: 12): “after I have become old (בלתי),” and he explained נבל תבל in the same manner.   יבולו.  ילאו כמו נבול תבול (שמות יח) דמתרגם מילאה תילאה ומנחם פירש כמו אחרי בלותי (בראשית י״ח:י״ב) וכן פירש נבול תבול:
and they shall fear. Heb. ויחרגו, an expression of fear; (in Deut. 32:25) “and terror from within,” the Targum renders: חרגת, fear of death.   ויחרגו.  לשון אימה מחדרים אימה (דברים ל״ב:כ״ה) מתרגמינן חרגת מותא:
their imprisonments. Because of the tortures of the imprisonments in the dungeon where I imprison them and where they torture them. Menachem (p. 94) interprets it as an expression of loosening the girdle, and so he explains it: and they will be loosened of their girdles [meaning they will be frightened or weakened]. Dunash interprets ויחגרו ממסגרותיהם, and they will be lamed from their shackles, which are placed on their feet. The meaning of ויחגרו is: they will become lame, as the Aramaic for a lame person is חגר.   ממסגרותיהם.  מחמת יסורי מסגרות כלא שאני מסגירם שם ומייסרן בהן ויחרגו ממסגרותיהם מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה וכן פירושו ויתרפו ממסגרותיהם ודונ"ש פתר ויחרגו ממסגרותיהם ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם ופתרון ויחרגו ויפסחו כדמתרגמינן חגירא:
47The Lord lives, and blessed be my Rock, and exalted be the God of my salvation.   מזחַי־יְ֖הֹוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֜יָר֗וּם אֱל֘וֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי:
The Lord lives. He Who does all this for me.   חי ה'.  העושה לי כל זאת:
48The God Who grants me vengeance and destroys peoples instead of me.   מחהָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי:
Who grants me vengeance. Who gives me strength to avenge myself upon my enemies.   הנותן נקמות לי.  נותן בי כח להנקם מאויבי:
and destroys. Heb. וידבר, and He slew, an expression of דבר, pestilence. Another explanation: as (in Exod. 3:1): “and he led (וינהג),” which is translated into Aramaic as וּדְבַר. Menachem (p. 61) too associated it in this manner. Likewise, he associated (below 47:4), “He leads (יַדְבֵּר) peoples under us.”   וידבר.  ויהרוג לשון דבר ל"א כמו וינהג דמתרגם ודבר וכן חברו מנחם וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (לקמן מ"ז):
instead of me. Heb. תחתי, in my place and in my stead, as the matter is stated (in Isa. 43:4): “and I give men in your stead (תחתיך), (verse 3),” I have given Egypt as your ransom. [Cush and Seba in your stead (תחתיך)]."   תחתי.  במקומי וחלופי כעניין שנאמר ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ״ג:ג׳) נתתי כפרך מצרים (שם):
49Who delivers me from my enemies; even above those that rise against me You have lifted me; from the violent man You deliver me.   מטמְפַלְּטִ֗י מֵאֹֽ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֖מַי תְּרֽוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֜מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי:
50Therefore, I will give thanks to You, O Lord, among the nations, and to Your name I will sing praises.   נעַל־כֵּ֚ן | אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם | יְהֹוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה:
51He gives great salvations to His king, and He performs kindness to His anointed; to David and to his seed forever.   נאמַגְדִּל֘ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֚שֶׂה חֶ֨סֶד | לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָ֘וִ֥ד וּֽלְ֜זַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם: